וידוי דברים
אהבתי אותך כל כך המון שלא יכולתי לשאת את השינוי בקשר בינינו. את ההתרחקות
לא יכולתי לראות אותך פוגע בעצמך ולהשאר שם בהקשבה והכלה
כי זה הוציא אותי מדעתי שאתה פוגע בך ושאין לי שום יכולת לעזור
רק להיות משענת
זה כואב
וזה כואב כפליים כשאני רוצה קרוב ואי אפשר
כשאתה אומר שזה קרוב וזה מרגיש כל כך רחוק
כרגע אני מדחיקה וסוגרת את כל צינורות האהבה בינינו
וזה נשמע טראגי אבל אני לא רואה ברירה אחרת
עד שאתחזק
עד שאוכל להביט בך בלי הכאב הזה
בלי ההרגשה הזו שכל היקום נפער בתוכי והוא אינסופי וכל כך שחור ומלא כוכבים ואני נסחפת
כמו בפעם הראשונה ששמעתי אותך מנגן בפסנתר והרגשתי כמו במסע בין כוכבים
ואז כשסיימת אמרת בקולך המתוק "ניגנתי לך כוכבים" וידעתי
ידעתי שהמסע שלנו יחד התחיל כל כך מזמן, אולי עוד מלפני שהיה כדור הארץ
המשחק הזה של קרוב-רחוק, רוצה-לא רוצה
פשוט הרס אותי
תקוות השווא
אולי יום אחד, מאמינה שיום אחד... נצליח לדבר שוב וזה לא יטלטל לי כך את הלב
ודווקא אני סבבה עם טלטלות, כל כולי מטוטלת מתטלטלת
אבל הפעם זה היה יותר מדי ועבר מזמן את גבול הטעם הטוב
לאחרונה אני כל מני דברים,
מתיש את עצמי ופוגש הרבה אנשים כדי להצליח לקום על הרגליים ולאוורר את המחשבה מכל מה שהיה, ממך...
אני שמח וגדל ומלא השראה
וכשאני לבד בבית אני מרגיש שאני חייב עוד מזה, אני חייב חופש, ואני נזכר בך ועולות לי הדמעות
ואני אומר לעצמי שאולי בקיץ
אולי בחופשה
אולי אחרי
אולי אתה תשוב לעצמך, הכוונה, לא להיות מי שהיית, אלא לשוב להיות איתך
ואני אתחזק, ונוכל לדבר ולהבין את משמעויות הדברים מרחוק, לקבל פרספקטיבה
להבין מה היה ולהתחבק חזק חזק ולא לסגור יותר את צינורות הטלפתיה והאהבה החללית שלנו
הכוכבית שלנו
באיזה צורה שהיא תבקש להתממש על האדמה הזו
האא... אני גמור...... אני מכור...... אחרי חודש ניקיון שוב מרגיש את הסם שאתה מפעפע בי... זורם בורידים ואני צולל....
למה אלוהים.... למה אני מכור אליך..... כועס ככ.. בא לי להרביץ לעצמי...... ידעתי שזה מה שיקרה.....
נגעת נסעת....
ואפילו לא נגעתי.....
רק להחליף כמה מילים קרירות....
ואני אומר לך לא לשיר
ואתה לא מבין
אתה לא מבין למה אני בוחר ככה
למה אני בוחר שלא לאהוב אותך... בכוח
למה אני אומר שמסוכן לי לאהוב אותך....
הנה למה...
הפצע הזה לא מצליח להחלים....... נפתח מחדש עם כל שימוש בדמות לב כחול...
שורף לי ככ
משחק אותה קר
משחק אותה קשוח
יופי לך שאתה מרגיש שאיבדת אותי, תאכל תחרא שבישלת
ובפועל מתפרקת לנוכחותך שלולית חסרת צורה דמעות מודחקות אני שונא עכשיו לחיות
אני שונא לשחק אותה קר
אני שונא לשנוא אותך
מה זה משנה לך מה שלומי בכלל
מה זה משנה לך
כל הזמן הזה אני רוצה להגיד שחשבת רק על עצמך אבל אפילו על זה לא חשבת
ומה אני יכול לעשות אני אפילו לא יכול לכעוס עליך איך אני יכול לכעוס על מלאך שאיבד את השפיות
שאיבד את עצמו
תגובות
הוסף רשומת תגובה