נשימה לא סדירה

 דברים שמטרידים אותי עכשיו:

שאני בוהה במסך ללא מטרה

שכואב לי הגרון

שאני מרגישה תקועה

שאני מרגישה שהחיים של כולם טובים ומעניינים יותר משלי

שאני לא מפסיקה ללעוס את הפצע שיש לי בשפה כבר חודשים

שאבא שלי חושב עלי דברים רעים, למשל שאני לא אמנית ושאף פעם אני לא עושה דברים מהלב למען אחרים

שאני מגיבה בצורה קיצונית כל כך

שמחר עלי ללבוש חיוך על הפרצוף למרות שלא שמח לי

 

חשוב- לשים את הדברים על השולחן. לשים אותם בנחת. לא לעשות דברים שפוגעים בי, לא משנה מה אחרים חושבים ואיזה מניפולציות ורעיונות שלהם הם מלבישים עלי או על הסיטואציה.

חשוב מספר 2- לנסוע לראות  שקנאים בסוף השבוע.

חשוב מספר 3- להפחית עם הפייסבוק הדפוק הזה דחוף

 

כמו ברוג'ום שעשיתי ביער אתמול מעל הקבר של מיקי, מחט אחת של אורן זזה, בכלל רחוק מהמגדל, כשהזזתי אצטרובל אחד, ובום- המגדל נפל.. ככה המצב שלי עכשיו. תזוזה קטנה יכולה לחרב הכל.

הכל רגיש. הכל עדיין שביר. לא התקשה והתמצק והתחזק. כשהפצע טרי אני לא מעוניינת לחטט בו, רק לחבוש ולעטוף ולשמור לשמור לשמור.

עבדתי מאוד קשה בשביל ללמוד לישון בכוחות עצמי ולהגמל מהכדורים. מבחינתי זה עניין של בריאות, וככל שאני יכולה להמנע משעונים מעוררים, אני אמנע מהם. חשוב לי להרדם כשהגוף בוחר ולהתעורר ביקיצה טבעית. זה הבריאות הפיזית והנפשית שלי, ולכן כדאי שאבהיר את זה בעבודה היטב.

 

אני עוד איכשהו מצליחה להכיל את הקשיים של עצמי, הזויים ככל שיהיו. זה מתחיל להיות קשה כשאני מגלה כמה האנשים בסביבה הקרובה שלי רחוקים מלהבין ולהכיל. שמה אני מתחילה להרגיש רע עם עצמי שבכלל הם קיימים. שאני כזו. בבקשה אלוהים תעזור לי לא לנטוש אותי כשאחרים כן.

 

סימנים להתדרדרות במישור הנפשי-

 

1)צורך עז ובלתי מוסבר לשופינג של דברים ורודים ופלאפיים

2)חיטוי של דברים רנדומליים בעזרת צמר גפן טבול באלכוהול, למשל את קצוות השיער שלי.

 

 

 

דברים טובים להיום-

אהובי טוב אלי ועושה את הלב שלי יותר רך

שמעתי שירים יפים

אמא הביאה לי יקינטון ואני סקרנית לגלות באיזה צבע יפרח