תמונות שצילמתי אתמול בספארי
   
החוויה בספארי הייתה די קשה וכמובן ששוב הציף אותי הרצון להוציא את החרא הזה לפועל, ולהציע את עצמי לכלמני גני חיות לשם הצגת המין האנושי. אולי אחרי שאשהה שם תקופה ואראה כמו מפלצת ואאבד את שפיותי, אנשים יתחילו להבין מה דפוק בלשים יצורים חיים לראווה... בתוך כלוב... זו מן הרגשה משונה להכנס לשם ולשלם, לשתף פעולה עם זה, ועוד לקבל מזה 'בידור' כלשהו.. בכל אופן, למרות כל התחושות הקשות הרגשתי שאני נמצאת בין חבריי האמיתיים וזה מילא אותי, ובערב גם התפללתי למען החופש שלהם. וגם- פעם ראשונה בחיים שלי אזרתי אומץ ולא צילמתי על אוטומט.. אז.. מזל טוב...
ובלי קשר לספארי, לגבי היומיום הנוכחי- כלום. אין מה להגיד. עדיין מקווה להתעורר מהסיוט. משתדלת כמה שפחות קלונקס ובונדורמין אבל זה קשה. וגם- הצלחתי להביא אור אל לב הדרקון. לעמוד מול ילדים מיובשים, לתת להם לצייר ולאהוב ולשיר ולכתוב. חוויה קשה וחזקה. [ועם כמה שהיא קשה וחזקה, עדיין הכל מרגיש מרחף מעומעם ולא הגיוני. פשוט לא הגיוני]
|
נכתב על ידי 36605 , 16/11/2013 12:40 2 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט |
11/11/13 21:51 שבוע בלעדייך. בדיוק בשעה הזו, לפני שבוע, חזרתי הביתה. נעליי היו מלאות בוץ. ידי פצועות ועיני דומעות. הנחתי את כלי החפירה בכניסה לבית, ומאז יש הרגשה שהכל לא אמיתי, שנתקעתי בתוך סיוט. |
תגובות
הוסף רשומת תגובה