התקף

 למה אני מתכוונת כשאני אומרת התקף?

למה דווקא המילה הזאת- התקף. מה זה המילה הזאת, מילה של משהו שתוקף

יכולתי לקרוא לזה התקף חרדה אבל זה לא

זה לא, נכון? אני יודעת טוב מאוד מה זה התקף חרדה, זה לא.

לפעמים אני קוראת לזה התקף חרדה קיומית

כי זה לא התקף חרדה רגיל.

זה חרדה מעצם הקיום, זה פשוט חושך אינסופי שנופל עלי

כזה שגורם לחפצים החדים בחדר שלי להראות מושכים כמו שהם נראו לפני 9 שנים..

 

זה כשאני לא מצליחה לצאת מהבית, לא מצליחה לצאת מהמיטה

לפעמים יש גם את הדובדבן שעל הקצפת שזה השיבושי חושים. כן, שיבושי חושים נקרא לזה.

זה המצב הזה שאפילו לקום כדי לקחת את הכדור שישים לזה סוף, זו משימה מורכבת

ואז לצערי זה נמשך יותר מדי זמן..

כל היום צמרמורות... 

אני שמחה שלפחות הצלחתי לבכות טיפה לקראת סוף היום..וזה שחרר מעט

בחילות ושלשלתי כמו חזיר. כמו מופרעת אכילה טובה רצה אל המשקל לבדוק אם יצא לי משהו טוב מכל הסיפור..

 

כנראה שלא השתניתי, שאני אותה אחת בדיוק. 

אותה אחת שבגיל 3 סירבה להוריד גרביים, שבגיל 6 אפשר היה להקים דת חדשה עם אוסף הטקסים שלה....

אותה אחת שבגיל 9 סיפרה לכולם שהיא עוזבת את בית הספר כי היא עוברת למסלול מחוננים, כשבפועל זה היה נטו כי הרגישה שם חייזר....

אותה אחת שבגיל 11 הלכה עם כפפות גם בקיץ- כי הידיים דיממו מרוב שטיפות וקירצופים.. אותה אחת שבגיל 12 חשבה שלנצח תשאר לבד..

אותה אחת שבמו יצירתיותה אנסה את עצמה בגיל 14... אותה אחת, שכל פעם שחטפה מחלה, היה לה בזווית השפתיים חיוכון קטן....

 

אותה אחת בדיוק............

 

לא נוהגת לכתוב על עצמי בגוף שלישי, אבל כנראה שביום כזה זה קשה מדי.. קשה מדי בגוף ראשון.....

 

והמצב הזה שאחרי ההתקף.. גם לו נתתי שם... קראתי לו פוסט..... השקט שאחרי.. הוא כל כך שקט....

אני מחכה כבר להתעורר מחר- כי אני יודעת שאחרי השינה אני ארגיש כמו בנאדם חדש.. והכל יעבור כאילו זה היה סתם חלום בלהות...

ואני אצחק.. ואהיה כייפית כמו שכולם אוהבים אותי....

 

אבל זה שקר גדול. אני זייפנית נהדרת עד כדי כך שקונה את הבולשיט של עצמי, ולכן החל ממחר אתחיל לחקור לגבי האיגלו בו אני אתבודד-

כי חבל עלי וחבל על אחרים. זה לשחק ברגשות, לא עושים ככה.

המח שלי כל כך מעוות שאני מרגישה שאני רק הורסת ומקלקלת לעצמי ולכולם. צריך לשים אותי בבידוד.

אלו המחשבות של ההתקף ורציתי לכתוב אותן כאן גם אם אני לא מרגישה ככה בכל יום.

 

היום ואתמול [וגם קצת שלשום] ככה הרגשתי.