תירוצים

 

למה לא היום? כי איתי מגיע

למה לא מחר? כי חנן מגיע

אולי השם שלח אותם בכוונה, אולי אני מתרצת

אם אני אתלה את עצמי זה לא יהיה בבית

זה יהיה ביער

אני לא רוצה שההורים ייבהלו

למרות שאמא, עם החוש האמהי המחודד שלה

בטוח תארוב לי ביער בין השיחים עוד לפני שאלמד איך עושים את הקשר

אולי אני צריכה לקבל עזרה

למרות שבמילא אני פחדנית אז לא אעשה את זה

מצד שני, הדברים שטענתי פעם שעוצרים אותי, כבר פחות משנים לי היום

פעם אמרתי שפונצ'ה היא מה שמשאיר אותי כאן

פונצ'ה האהובה שלי

פעם זה עוד איכשהו הזיז לי, חוקי הקארמה

לחזור לגוף תינוקי עם אותה נפש מצ'וקמקת, להתחיל הכל מהתחלה

מעניין אם בגלגול הקודם הרגתי את עצמי

אולי המשימה הנוכחית שלי היא להצליח לסחוב פה ולתת להשם את הכבוד לשים את הקאט

פעם זה עוד הזיז לי, המשימה, ולבצע אותה, ולהתקדם...

היום אני פשוט מקווה שהכל ייגמר. מקווה שכל מה שסיפרו לי [וגם מה שראיתי בעצמי] על עולמות עליונים זה פשוט שקרים.

מקווה שכשאמות לא תהיה המשכיות של הדבר הנורא הזה שנקרא אני.

 

ואולי כל המצב הזה זה תוצאה של הסתמכות על מה שנמצא בקרבי

ולכן רוצה להמית את עצמי

אולי להשאר כאן בקיץ לא היה רעיון חכם

אולי עוד לא מאוחר

אבל מרגישה מגוחכת להשתטח על קבר לבקש רחמים

מצד שני אין לי מה להפסיד

מצד שלישי, לא נותר בי כוח לצאת מהמיטה

גם אם יש רצון לא נותר כוח

 

לחיות בין ארבע הקירות המקוללים האלו לא בא בחשבון

קלונקס ואני התקרבנו מאוד לאחרונה

אבל משככי הכאבים, למשל, לא עוזרים

אסור לי להשאר כאן

אני צריכה לצאת

 

אני יוצאת