מקהלה ומעט בירבורים

 

הנה אני מוסיפה עוד סרטון מיום שבת הנהדר שבילינו בעיר העתיקה. דונה נוביס פאצ'ם בכנסיית סנטה אנה...

נראה מי יכול לזהות אותי...

היום הייתה לנו הופעה קטנה ברמת גן בטקס סיום של הסמינר, שרנו, ניגנו בחליל, ואפילו היה לי סולו קסילופון קטן שבחור נאה החמיא לי עליו.

ביום חמישי לפני שבוע הייתה הופעת אוריתמיה...

וזהו... אין יותר הופעות... מחר יום אחרון ללימודים השנה, ביום שלישי יום אחרון למקהלה, ומתחילה לה חופשת הקיץ שכ"כ יחלתי לה...

סירבתי ללא מעט הצעות עבודה, בינהן אפילו כמה ממש מיוחדות. סירבתי לכל התחייבות שריחפה שם באופק...

יש לי עד סוף יולי לסיים לכתוב את כל העבודות [המון] ואז... אין כלום...

וזה הדבר הכי משמח שיכול להיות... האין כלום הזה...

הקיץ הזה הולך להיות כמו מנוחה בתוך צמר גפן אין סופי...

לא הולכת להשתגע, לרדוף אחרי זמן כסף או חוויות שממלאות באדרנלין... רוצה לנוח.. לראות אנשים שאני אוהבת- גם אותי...

רוצה מאוד לעשות אמנות ו..זהו..פשוט להיות עם האהובים שלי.. [שאלו גם העצים והחיות..]

מחכה בקוצר רוח לקיץ הזה, לא יאומן שהנה זה מגיע...

מעניין אם אטוס לאנשהו בסופו של דבר... גג קפיצה קטנה לאירופה- לא משהו משוגע או מתיש מדי [פיזית נפשית רוחית]

מחשבות גסות עולות על טיסה לדורנאך- לא יודעת למה אפילו. אולי זה לא הזמן... אבל מסוקרנת מאוד לגבי הגתאונום ורוצה לצעוד בתוכו...

לא יודעת מה יהיה וגם לא רוצה לתכנן כרגע. בעוד חודש הדברים יהיו יותר בהירים, ובינתיים אני מכבה את השכל ונותנת לגוף לפעול- הוא יודע את העבודה היטב...

לילה טוב וסופשבוע פורה ורגוע מלא שמחה

עריכה, 21/6 : ציניות מתקבלת אצל ילדים כמו רעל, ואני בתור פיטר פן.... הורעלתי הרגע