"הדרך לריפוי נפתחת רק כאשר אנו מוכנים לצעוד בגיא-צלמוות, מוקפים בצבא של שטנים – בעיניים פקוחות. היום, כאשר האנושות עוברת את הסף, לא יבואו מולנו כוחות-הריפוי מן העֵבֶר האחר אם לא נהיה מוכנים לראות את כוחות-האפלה של אותו העולם. עברו הזמנים שבהם יכלו חיי-הנפש של האדם להתנהל בתוך הגבולות המוגנים של קיומו הפיסי. התרבות של היום מובילה אותנו בחָזקה אל התת-חושי, אל החומרי, אל הנמוך, אל התמכרויות לסוגיהן, שכולן ביטוי של העולם אשר מתחת לפיסי-יומיומי. מול התת-חושי ניצב העל-חושי אשר יופיו, זוהרו ואהבתו אינם נופלים מעָצמתו של שליט-האופל, אבל כדי להזמינו אלינו אנו חייבים להיחלץ מן האשליה של הקיום הבורגני המוגן ולהיכנס לתוך היער אשר בו, בין המפלצות והדרקונים, נוכל לפגוש גם את הישויות המיטיבות והמרפאות. ההכרה המטלטלת של הדרך הזאת היא "שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם."