שוב לפני נסיעה למדבר ושוב הפחד והלחץ.. אני צריכה לזכור איך אני תמיד חוזרת שמחה..

לחץ של זמן ומלא עומס בלימודים.. מאוחר...עייפה מאוד.. לא יכולה כ"כ לכתוב אבל בכל זאת

כותבת כי הימים האלו כ"כ מיוחדים ומוזרים שאני מרגישה שפשע לא לכתוב...גם אם לא יוצא כלום....

 

אני בדרך הנכונה. גם הקלפים אמרו באותו היום שהתלבטתי. 

 

יש לי חוויות מאוד מיוחדות בלימודים.. ומאתגרות.. האתגר הכי גדול שלי זה כשאני נכנסת לבית ספר רגיל

מה שנקרא.. לפי תכנית משרד החינוך.. אני יושבת בכיתה ורואה שכל מה שהילדים האלו צמאים אליו

זה פיות ושדונים וקצת קסם.... ומה שהם מקבלים זה בערך כמו לשבת במפעל כמו איזה קלמנטינות שמדביקים

עליהם מדבקה מרגיזה..

 

וזהו....אז איכשהו אני מנסה להכניס לשם את הקסם.... אמרתי לעצמי שהשנה אני אעמוד באתגר, אני הולכת להשאר

עם הילדים האלו כל השנה למרות שיכולתי להתחמק מזה... 

רציתי לספר להם את 'האריה המכשפה וארון הבגדים' אבל מסתבר ששם אין אפשרות בחירה...נתנו לי שם של ספר...

קחי ותלמדי.....  לא חשוב איזה ילדים בכיתה, מה הצרכים שלהם, למה הם זקוקים, איזה תכנים יתמכו אותם.....

זה הספר שיש לנו במלאי. תקראי אותו ואז תלמדי את הילדים. 

אני מקווה שלפחות הספר יהיה טוב........ :\

ואם הוא יהיה חרא אז אני לא עושה את זה בחיים. לא אלמד משהו שאני לא מרגישה שטוב לילדים.. אני אקרא את הספר ואבחן את העניין.

גם למורים בתוך המערכת הרגילה יש הרבה מקום להפעיל את השכל ולא לקבל כל חוק טיפשי כמובן מאליו.

אם אני ארצה אני אקרקר בכיתה עם התלמידים שלי כמו תרנגול ואקפוץ על השולחנות, אם אני ארגיש שזה מה שהם צריכים. ואם אני ארגיש

שהם צריכים לשחק שחמט או לקפוץ בחבל אז כנ"ל.

 

לגבי המכתב שכתבתי למישהי שהייתה בחיי לא מזמן- אני חושבת שמהות העניין הייתה האמת שבדבר..שלא הייתי מוכנה לשקר...

ולא הייתי מוכנה שיהיה לי סביבי אנשים שמורידים אותי למטה... זה פשוט אף פעם לא קרה לי עם אף אחד לפני כן.... ולה זה קרה

בערך עם כל בנאדם שנכנס לה לחיים... באמת, אף פעם לא נתקלתי בבנאדם שהכניס אותי לכזאת סיטואציה משונה.....

משחקים של גיל 13... התנהגה אלי כאילו אני בן זוג שלה..אז כנראה זה גם היה צריך להסתיים כמו איזה קשר זוגי מטונף....

ובכלל..הסרט הזה שלה עם אוכל... ואני לא רוצה להתחיל עכשיו עם לשון הרע אבל אלוהים זה היה מפיל אותי.....

כמה שקרים לעצמה.... כמה.... כמה חוסר ביטחון בעצמה.... לא הייתי מסוגלת......

קלישאת ה'תאהב את עצמך ויאהבו אותך' התבררה כנכונה...... היא פשוט החזירה אותי באנרגיה שלה לתקופות הכי אפלות שלי עם עצמי...

וזה בדיוק למה התחברתי וזה גם בדיוק למה הלכתי......

 

בקיצור זה פוסט ממש מבולגן ואני כותבת חצי קפואה וחצי ישנה... אחרי סשן משונה של שינוי תוכניות שתמיד משאיר אותי מבולבלת.....

שיהיה סופ"ש כייפי, שהשם יתן לנו שמש חמה וטובה, שאני ארקוד בשמחה, ארגיש טוב פיזית, אחזור הביתה בריאה וגדולה יותר [לא פיזית]

חחח.... 

 

ושאני אשרוד את התואר הזה וצחוקים עם התדר החדש ועוד חודש ומשהו לפלנד ועכשיו אני צריכה לישון