זה שאני מתרחקת זה לא דבר רע, כי גם ככה אני לא רוצה להיות שם.. ולא צריכה להיות שם.. אז מה שזה עצוב וכואב

שחברים מתחלפים.. כנראה שאני פשוט נמצאת במקום אחר כרגע...זה לא האנשים שלי.. או שכן? כל אחד מהם מייצג חלק בי,

אבל קורה שאנשים פונים לכיוונים שונים, ואני? פניתי למעלה.. הם עוד בודקים בימין שמאל ולמטה. 

אני לא מדברת על ניתוק קשר או משהו כזה, תמיד יהיה לאנשים האלו מקום מכובד בחיים שלי, עברתי איתם ככ המון.. אבל אני כן

צריכה לקבל שזה לא מה שהיה פעם, שכל אחד פנה לדרכו...

 

ניפגש בשמחות הא? חתונות ימי הולדת וכאלה.  

 

אני לא מסוגלת יותר עם האנשים האלו... אני לא מסוגלת במשך שעות לטחון תבאנג ואשכרה לא לעשות כלום חוץ מזה...

מתעצלים להדליק או לכבות מזגן, מתעצלים להביא כוס מים... זה לא בשבילי..

אנשים חוזרים מהעבודה ולא מסוגלים להיות דקה עם עצמם..ישר לבאנג ולטלפון.. לבדוק עם מי אפשר לשבת..

ודי אני לא יכולה להיות הבייביסיטר של כל מי שמפחד לשבת עם עצמו... 

ובלי קשר, אני מתגעגעת לעצמי, ואני גם מוצאת את עצמי לא מצליחה להפתח מול האנשים שכרגע מקיפים אותי....

כולם.. אפילו היחידה שעוד איכשהו חשבתי שאני יכולה להפתח שמה..עוברת משהו ככ גדול עם עצמה שהיא פשוט

לא מסוגלת להקשיב.... ואולי ככ כיף לי לבד כי גם עם החברה אני מרגישה לבד אבל מול עצמי אני לפחות יעני לא נרקבת...

מצד שני אני חושבת לעצמי שאם אמשיך ככה אולי יהיה לי קשה.. כי בנאדם כן צריך שיקשיבו לו...

 

עאלק דוב אמר לי שיש לי פה גדול.

א. עם הסרט הדפוק שהוא אכל הייתי חייבת לחלוק עם מישהו, וחלקתי ברמה הבסיסית ביותר. הוא לא חושב על מה אני עברתי בכל 

הסיפור יעני...

ב. הוא אחד האנשים עם הפה הכי גדול שיש...אז פאק אוף...

ג. כשדיברתי עדיין הייתי דלוקה....

 

בקיצור.....התעצבנתי אתמול...ואתמול זה היה הוכחה חותכת שההפרעות שינה שלי הן נטו מקטע נפשי... כי כבר חודש אני ישנה נהדר

ואתמול התמלאתי בככ הרבה כעס ורעל ופשוט לא נרדמתי כל הלילה..כמו פעם....

ניסיתי לעשות מדיטציה קצת ועזר אבל לא מספיק בשביל להרדם....שכבתי במיטה מ12 בלילה...ב4 נשברתי ועשיתי ראש..

אוף.....

 

מחשבה יוצרת מציאות ואני צריכה לזכור את זה. מצד שני איך משתלטים על המוח הזה שמפליג רחוק ומדמיין רק את התרחישים הגרועים

ביותר?...   

 

אף אחד לא קורא לי בבלוג, אפילו על התמונות המקסימות שפרסמתי בפוסט הקודם לא ממש הגיבו. אני דווקא חושבת שהן שוות תגובה

והן יפות. אבל בסדר. אם אני הייתי נכנסת לבלוג כמו שלי גם אני לא הייתי קוראת או מגיבה....

סתם...לפעמים מתחשק לדעת שלמישהו אכפת ממה שעובר עלי......