להתאפס
צריך להתאפס
להתחזק
לחשוב איך לעבור את השנה הזאת בלי לקרוס
מחכה לי עומס גדול
עושה לעצמי סדר יום וסדר בראש:
יום ראשון- 7 עד 7 לימודים
יום שני- 7 עד 7 לימודים
יום שלישי- חופש, בערב מקהלה - לא תהיה לי ברירה אלא לעבוד ביום הזה, איפשהו
יום רביעי- 7 עד 2 לימודים [אבל אולי יוסיפו שני קורסים]
יום חמישי- 7 עד 4 וחצי בזומר, משמע ב6 אני בבית
יום שישי- יוגה ומסאג'
יום שבת- מנוחה, הכנת שיעורים, ומלאכות למינהן
לשמור על הבריאות שלי. זה תנאי ראשון בספר של שטיינר. [כיצד קונים דעת העולמות העליונים\רודולף שטיינר]
השנה אני רוצה ללמוד לסרוג, וגם לעבוד עם עץ.
רוצה גם לשפר את עניין המוזיקה, והציור, אבל הכי דחוף זה הצילום.
אני אתחיל מלעבוד על הצילום שלי ואחר כך לאט לאט.......
בינתיים אני עובדת בגן עד התחלת הלימודים, זה קשה לי מאוד כי אני קצת בקריסה, וגם ילד חייב שהמבוגר שמולו
יהיה..פה יעני, עם גבולות והכל. אמרו לי שאני מאוד עוטפת אותם, שזה מתאים לגן של הקטנים. כאילו שילדים בני
5 כבר לא צריכים חיבוק מדי פעם..... אוף.. לעבוד בגן דורש עבודה רצינית על עצמי..
כמו שאני עכשיו זה לא משהו בשבילם....... ואני מותשת
אם לא הייתי צריכה את הכסף המזויין אין סיכוי שהייתי עובדת בימים האלו..... אוף....עוד לא התחילה השנה
ואני כבר מותשת...ועם כל יום [עבודה] שעובר אני רק יותר מותשת.......
זה לא טוב אני חייבת למצוא כוחות.. חייבת להפסיק לעשן להתחיל להזיז קצת את הגוף..לחלץ עצמות......
חזרתי למקהלה [!!!] וסוף סוף החלטתי לעשות את הצעד של ללכת ליוגה...שהעולם חפר לי לעשות את זה בכל דרך שהיא
במשך שנים.....והיום אני אפטר מהבוף האחרון ויאללה לעבודה......
והנה סרטון של המקהלה, אני לא נמצאת שם...
אני חושבת שזה נשמע נהדר =)
תגובות
הוסף רשומת תגובה