אם לא היה את בעיית המרחק ואת העניין שכל הזמן כולם עסוקים, מעגל החברים שלי היה נראה אחרת.

וזה מצחיק עכשיו כשכתבתי את זה באמת אני שמה לב שרוב החברים שלי הם עצלנים, כנראה כי פשוט כל מי שאני באמת אוהבת עסוק איפשהו.

קשה לי עם עצלנות.

גם את החברים שקרובים אלי עכשיו ביומיום אני אוהבת, אבל מרגישה שזו כאילו התפשרות כזו, ולפעמים פשוט רוצה לנתק קשר...

לפעמים אני פשוט מרגישה שזה לא האנשים של החיים שלי....

חלק כן...

אבל חלק לא....

 

הסטלות קשות...אני מעשנת מלא לאחרונה.... אולי בגלל שאני בחופש..לא יודעת מניחה שכשאחזור ללימודים לא תהיה לי ברירה אלא  לעשן

פחות.. אבל בלי קשר אני צריכה לעבוד על זה.. פשוט מכורה כוס אמק.. 

 

לא מצאתי עבודה לקיץ.... האמת שלא חיפשתי.... קיוויתי שינחתו עלי מלא בייביסיטרים וזה לא קרה, היו רק ביטולים.....

אני עייפה מדי בשביל עבודה מחורבנת עכשיו...חייבת לנוח...לראות אנשים שהתגעגעתי אליהם [בראש ובראשונה את עצמי....]

מקווה ממש שיתנו לי הרבה משמרות בגן החל מסוף החודש...זה יכול להציל אותי ממש...ארים טלפון תכף לברר.

במהלך שנת הלימודים לא יהיה לי זמן לעבוד ועכשיו בקיץ זה הזמן היחיד שלי לתת פוש ולהרוויח גם בשביל הטיסה וגם בכלל בשביל...

לחיות כזה..

 

קרה משהו מצחיק עם החלום שלי לטוס ללפלנד, שאיכשהו הרחתי את זה קורה אבל בדיוק כשזה נראה שזה לא יקרה זה קרה...

אבא שלי כל הזמן ניסה להוריד אותי מהטיול הזה ואמר לי שזה מטופש ומסוכן וכלמני חרא...יקר...מיותר... תסעי בקיץ...למה בחורף..

כלמני בולשיט... ואחרי שהוא התייעץ עם חברים שלו כולם אמרו לו שזה טיול ממש שווה והוא התחיל לקנא ובסופו של עניין הודיע שהוא

יצטרף אליי. 

אני לא נגד שיצטרף..יש בזה כמה חסרונות אבל לפי דעתי יש בזה יותר יתרונות... החסרון זה כביכול שאני לא ארגיש הכי חופשית לידו

להתנהג כמו שאני..ולדבר כמו שאני מדברת.... אבל תכלס אני פחדנית ממש ויכול לתת לי ביטחון שהוא שם..אני גם יודעת שאחת הסיבות

שהוא נוסע זה שהוא בעצמו מפחד עלי.. [חוץ מזה שהוא מקנא ורוצה גם לראות את הזוהר חח].. 

הוא גם יכול לעזור לי בצילום שזה פלוס ענק כי הידע שלו בצילום הרבה יותר רציני משלי... ובלי קשר עם כל החרא שאנחנו עוברים לא יזיק

לנו איזה טיול גיבוש כזה...אולי סוף סוף נפתור כמה אישוז....

 

אאאאאאאאהעעעעעעהההההה. אני מתרגשת ממש ולא מאמינה שזה הולך לקרות....!!!!!11

ויש לי חצי שנה לחכות! וזהו אני בסטלה אין לי שמץ מה אני כותבת האמת שעוברים עלי ימים הזויים ואני כאילו רוצה להכריח את עצמי לכתוב

אבל אין סיכוי שמה שעובר עלי יצליח לצאת במילים....

 

בגדול אני יכולה להגיד ששמח לי מבפנים..באמת ברוך השם הכל בסדר.. יש עניינים מבחוץ של אנשים אהובים שרע להם אז רע לי....

אבל מבפנים יש אור..... ונהייה לי פתאום כיף לבד...ממש כיף לבד....ככ כיף שפשוט לא בא לי לראות אף אחד...

וכשאני לא עם עצמי זה ממש חסר לי באיזשהו שלב.......

הכל מוזר... אני מרגישה שהדברים בכיוון טוב..לא יודעת להגיד מה השתנה....

אני רואה מעל אנשים כאילו עננים שחורים לפעמים מעל משפחות שלמות.... שכאילו דבק בהם תקראו לזה איך שתקראו לזה..אנרגיה רעה..

ביש מזל..עין הרע.....  הכל ממש ברור איזה ענן יש לכל אחד...

ואיך לדבר עם כל אחד...

איך לשחק את המשחק....

אני חושבת זה אולי החופש שעשה את השינוי...ככ חיכיתי לו... השנה הזאת שחקה לי את הצורה....

פתאום אני רואה גם אנשים נמשכים אלי [לאו דווקא בקטע של מין/זוגיות]... והדבורות לא עוקצות אותי... התינוקות נרדמים בקלות...

 

אוגוסט אוגוסט......כל שנה אתה פשוט יותר הזוי......ממה שהיית שנה שעברה.....

 

באוגוסט האחרון הייתי בדרום אפריקה ואוגוסט לפני בהולנד.. השנה אני נשארת בארץ... אוכל להגיע לאזכרה של בר.....

חשבתי לנסוע למדבר בסוף החודש אבל כבר שנתיים לא הייתי באזכרות ואני מתגעגעת אליה... ולא רוצה ללכת לבד.....

הנה היעוד שלך בר.....רק בשבילך החברים נפגשים פעם במאה שנה...... ואת דיברת על חיבוקים אמיתיים ולא אמיתיים..

אולי זה ישמע מוזר אבל נראהלי שאני נזכרת בך כל יום, ואם לא כל יום, אז כל יומיים. את לא יוצאת לי מהראש...היית באמת מיוחדת..

מצאתי איזה משהו שכתבתי לפני 5 שנים כשעוד היית בחיים...כתבתי את זה בזמן שישבת לידי ולא רציתי שתדעי שאני כותבת עליך...

אז כתבתי מדהימה במקום את השם שלך............

 

 

זהו......זה אוגוסט שלי...מבולגן אבל בשליטה.......