נוצה חרוצה בחוזקה נעוצה

בתוך פעמון מבטון

תלוי מלמעלה מתוך השמים

מתוך העולם העליון

 

ואיש הקרטון

עם עדר של צאן

בדמיון

הם המון

 

סבתא שלי אמרה לי כשהייתי ילדה להסתכל תמיד על דברים כמה שיותר רחוקים וירוקים.

לאחרונה אני מיישמת את זה כל יום. זה אפילו יותר נעים בלי משקפיים ואחר כך הראייה נהיית חדה כלכך.

אני מרגישה שהלכו לי העיניים והראייה ממש התדרדרה, וגם הגוף כולו מנוון.

משתדלת לאחרונה לרוץ ולעשות הרבה תרגילי עיניים, וחושבת על זה שמה שסבתא אמרה נשמע כמו לגליזציה.

רחוק, וירוק.

 

אני עושה גם מתיחות לגב ואמא מטפלת בי יפה לאחרונה. לפני כמה ימים היא עזרה לי עם הגב ואז אמרה שכדאי לי

לשתות כוס מים, והיא טפטפה לי משהו לבפנים שאני אשן טוב והרגשתי בטעם אבל לא כעסתי עליה שתיתי הכל.

רציתי לישון.

 

אבא רוב הזמן בחו"ל ולמרות שרוב הזמן הבית ריק אני רוצה לצאת מכאן.

 

קראתי שוב ושוב את לוח השנה לנפש ופתאום הכל התחבר. אני הולכת הרבה ככה בלי משקפיים ואני לא רואה כלום,

הכל מרוח הודות לגנים שעוברים כלכך חזק. לפעמים גם הולכת בעיניים עצומות. בכביש משתדלת להסתכל.

חשבתי שאתקע בחודש מאי לנצח, אבל גם זה עבר.

הטיסה מתקרבת והפחד גדל ככל שהזמן עובר, וגם הציפייה.

 

 

 

אתמול היה ליקוי ירח וגם במקום-המזויין-מלא-פנסים שאני גרה בו ראו טוב את הכוכבים והשמים נראו יפה.

הייתי גם בהרצאה על מדגסקר והיה ממש מעניין.. המרצה דיבר על הרבה חיות שנכחדו וממש הייתה הרצאה טובה.

 

סופ"ש. אעשה מתיחות ואבקש מאמא שתשכיב אותי לישון

לילה טוב