שלא ארד על ברכי

שתשאר

 

מאבדת תקווה... אני מאבדת את זה

את טיפת הכוח שגרדתי מפה ומשם

אני רוצה לפול למטה כי כבר כואב לי להחזיק

נמאס לי לעשות הכל לפי החוקים, לפי מה שמצפים

בא לי עכשיו, עכשיו לארוז תיק ולעוף מפה

לא יודעת לאן

ובטוח שלא משנה לאן אני אעוף עדיין אני ארגיש חרא

בדרך כלל קל לי לבכות אבל ביומיים האלה אני מרגישה שזה לא יוצא עד הסוף

הילדים בגן ישאלו מה קרה לי ביד ואני אגיד להם שנפלתי, ואז הם יספרו לי שגם הם נפלו פעם אחת

כל כך חיכיתי לחופש ואני מחכה לחזור לגן רק כי אני יודעת שהילדים האלה באמת אוהבים אותי

 

אין לי כוחות יותר... לא יודעת איך אני אסחוב את השלושה חודשים הבאים.. לא יודעת

אם יכולתי לכבות את עצמי

 

כולם אומרים תעסיקי את עצמך תעשי ככה תעשי ככה

מבחינתי התקופה הקרובה הולכת להיות הרבה הרבה קלונקס ולישון, אין מצב ליותר מזה

אני לא רוצה לחייך אני לא רוצה להעמיד פנים

אני רוצה לצרוח אני רוצה לראות את הדם שלי זורם החוצה אבל אני פחדנית לחתוך עמוק

אני רוצה לשבור אותך במכות

ולישון איתך בחיבוק

זה כל מה שביקשתי כלכך קשה לחבק?

 

מאבדת תקווה מאבדת תקווה וכוח

אין לי כוח להחזיק

כל הזמן

למשוך

לספור

בחיים לא עקבתי עד כדי כך טוב על תאריכים

הספירה מדוייקת. עוד כמה זמן נשאר עוד כמה זמן נשאר

 

למרתון

לקוות שאולי יום אחד יבוא האיש שיכבד ויאהב אותי

שלא יפחד מאהבה

 

הייתי הורגת את עצמי ממש היום, אבל מה לעשות כבר החלטנו שזה לא מה שיקרה

אבל זה יום מתאים, בדיוק הריח הכל במקום בשביל להתפגר