לא מאמינה שמחר יש עוד יום

אחרי כל מה שעברתי היום אני מרגישה שמיציתי את החיים אין יותר מקום בגוף שלי לחוויות

אין מקום להרגשות זהו הגוף מת לא יכול להיות שמחר בא עוד יום אני לא אעמוד בזה

לא לא

עד שעברתי את היום הזה

אני לא מאמינה שבא מחר עוד אחד

זה לא הגיוני..

לקום מחר בבוקר?

לא

אני רוצה להמשיך לישון לתמיד

 

מחר?

עוד יום???????

לאאאאאאאאאא

לאאאאאאאא

למה זה מגיע לי למה אתה עושה לי את זה אלוהים

אני לא יכולה עוד יום לא יכולהההההה

רק להכנס למיטה ולא לצאת לא לפתוח עיניים

 

אם הייתי יודעת שפונצ'ה תקבל את אותה אהבה גם אחרי שאני אמות,

ואם הייתי יודעת שהמשפחה שלי תהיה בסדר, ואם לא הייתי פחדנית......................

 

חשבתי על זה שאם אני אתאבד הוא יחשוב שאני מטומטמת ויכעס

והוא גם יחשוב שזה בגללו

 

אבל לא

פשוט נמאס לי

מהחיים

וזהו

 

ואם כבר אתה

זוכר את השיר שלנו?

זוכר מה עברנו בשביל להיות ביחד?

זוכר שציירנו לבבות בחול ופחדנו להגיד מה שבפנים?

 

זוכר?...

 

זוכר שחיכינו לאפריל?

 

 

אני בקושי הולכת, מתנדנדת, מסטולה מרוב כדורים, אין תאבון, לא מרגישה טעמים בכלל,

חולה מכל כיוון אפשרי, כואב הראש, אבא רחוק, אמא עסוקה ובכלל, אני לא רוצה להעציב אותה..

אורי..אם הוא היה נשאר בבית אני מאמינה שהכל היה אחרת. שהייתי היום במקום הרבה יותר טוב.

ויפעת....לא יודעת. נראה לי שאת לא באמת מבינה למרות שאת אומרת שכן

 

רוצה להעלם