יהלומים לנצח

 תקווה.

תקווה? :\

מי בכלל המציא את המילה המטומטמת הזאת

 

מי זאת שהעזה לחלום על חיים נורמלים

לחלום על שירות לאומי על עבודה על שיער חום ארוך וחלק על חיוך על בריאות על חברים טובים

מי זאת שחשבה שתצא מהמיטה שתתחיל להתקלח שתפסיק ללבוש שרוולים

ונגיד שהשרמוטה מפסיקה עם הסמים, אז מה נשאר? מה נשאר?

לשכב במיטה כל היום וכל הלילה? ומה נשאר כשהגוף כבר איבד את היכולת לחיות כמו מכונה נורמלית,

כמו כל גוף אנושי, כי הוא רגיל שלכל דבר יש כפתור?

רוצים לישון שורה כתומה רוצים לקום שורה כחולה רוצים למות כדור בראש, הכל הולך פה על כדורים למינהם, הא?

מה נשאר? מה נשאר?

מי העז בכלל לחלום על שמחה

מי העז לסמוך על אנשים

 

חיים נורמלים עאלק, טפו על כולם

 

ומי אלה שמתקשרים כל הזמן למה הפלאפון לא מפסיק להרעיש

עושה לי חררה באוזניים למה הכל כבר מציק הכל מציק כלום לא נורמלי הכל משגע את השכל

האור משגע את השכל

הצלילים

כמה אפשר לנסות להסביר לאנשים שאני אוכל לדבר איתם בטלפון רק אחר כך

ואז הם שואלים למה ומה אני אגיד? שאין אני?

 

אז אין אני.

אין אני.

 

אין.

 

הכל כלום.

 

לא רוצה לא רוצה לא רוצה. פונצ'ה שלי היפה רק איתך רק אותך.

היפרגרפיה.

אדולף היטלר.

 

'ויותר אני לא חוזר לעצמי ויותר אני לא יוצא מחדרי'

אביב של פעם באמת היה משהו מיוחד

 

בעולם שתכלת הוא אדום שום דבר כבר נורמלי