מחר יום ההוללות האחרון שלי

מיום שני צריך להיות בנאדם

מחר אני אסדר את החדר ואתחיל חלק חדש בחיים שלי

זה נשמע לא כמו שזה... זה לא שהכל הולך להשתנות והחיים הולכים להפוך לורודים,

זה פשוט חלק חדש וקצת שונה וזהו

 

אני אקום בבוקר כמו כולם ולא ב5 בערב

אני אלך לישון מוקדם

ואני אפסיק ללבוש שרוולים וגופיית לייקרה שחורה לכל מקום

 

אני כבר לא ארגיש כל כך את הבדידות כי היום שלי יהיה מלא במשהו קצת סוף סוף

 

אולי זה טוב.. נראה איך יהיה.

 

החורף מתקרב ומעולם לא התגעגעתי אליו כל כך הרבה... כנראה זה קורה כי האשמתי את

החורף הקודם בדיכאון שלי ואז הדיכאון המשיך לקיץ..... אז עכשיו זה בסדר אם יהיה חורף.

איך יודעים שמתקרב החורף? כשפונצ'ה שוב אוהבת לישון איתי במיטה כי יש לה חושים מיוחדים

והיא יודעת לפני כולם את המזג אוויר.. וגם כשאני מתחילה לחמם את החלב בבוקר,

וככל שהחורף מתקרב מספר השניות עולה.

 

29 כריות = שתי שורות

 

שוהם בית דגן ואורנית יושבים בבית עריף

מצחיק לא?

 

ספטמבר מעולם לא נראה ארוך יותר, נראה לי הוא נמשך כבר חודשיים

יאללה טיול עם פונצ'ה ולישון, ואם אני לא ארדם אז אולי קצת לסדר את החדר או לקרוא ספר

 

הכל בסדר הכל יהיה בסדר