"זה קצת מוזר ככה

גם לא נפגשתי עם הרבה חברות בחופש,דווקא חבל,

אני לא מרגישה שניצלתי אותו כמה שצריך,אבל

לא בוכים על חלב שנשפך,אה?!

אז כן עשיתי משהו בחופש,

למרות שכבר לא כל כך מעדכנים אותי בהכל

אבל גם לא ביקשתי ש..

אז לכו תדעו,

האמת שזה די ניטרלי שכזה,

כבר לא ממש אכפת,זה החיים שלהם,

ולפעמיים הם דווקא בסדר,לפעמיים לא,

כנראה שצריך משהו קצת שונה,

תמיד זה עובד, ואז כולם פתאום במין ביחד כזה,

אולי פשוט צריך את השיגרה בחזרה...

אני יודעת שתחילת השנה תהיה לא קלה,

אז כדי שאני אקח צעד אחורה וצעד קדימה לכיוון אחר

אולי באמת זה מה שיעזור

האמת,כבר פחות אכפת לי מזה,

למרות שאין לדעת,כתבתי את זה כבר פעמיים,

אז אולי כן אכפת לי?!

לא יודעת

אבל אני יודעת שכדי לא להתייחס אל זה יותר מדי

ואוף,וממה אני פוחדת?!

להישאר בחוץ?!

אז שאני אשאר,בטוח גם שם נחמד,

אולי אפילו יותר מבפנים

כל מקרה,שנה חדשה,ציפיות חדשות,

מעצמי,

אז זה גם קצת שינוי,

אולי זה באמת מה שיהפוך אותנו לקצת יותר ביחד."

 

 

אותיות קטנות כי זה כל כך מכאיב, שאני לא יכולה לראות את זה בגדול יותר.

אני לא שוכחת אותך, הא? שלא תחשבי.

מחר אני אדבר עם אמא שלך. ואני גם אבוא לבקר אותך כשאני אצליח לאסוף את עצמי.

איך עמדתי בהלוויה האחרונה עם הולטר, כמו איזה פוסטמה.

אני מצטערת.

אני לא אעשה את זה יותר.

 

כמה שלכל מילה מהפוסט הזה שכתבת יש משקל משוגע לגמרי. אי אפשר לקלוט בכלל.

מתי נעכל?

הבלוג שלך ממשיך לעדכן את הגיל. הוא לא מבין שאת 16 לתמיד.