חדשות.

 חחחח. חדשות. זה נשמע לי מטומטם אבל איכשהו אני מרגישה שזה קצת לא בסדר שלא כתבתי על זה כלום.

 

אני ובר נפרדנו.

9 חודשים, חלקם היו מדהימים וחלקם פחות...

זהו. הגיע הזמן. זה כבר לא היה כייפי.

סתם כאבים.

 

ובעיקרון זה ישמע אחושרמוטה רע, אבל יש לי מישהו חדש.

זה לא כזה חדש, למען האמת.

בחודשיים האחרונים של הקשר עם בר הקשר הזה התדרדר לגמרי,

ותוך כדי כל הדירדור הזה אני ודניאל [ככה קוראים לו] מאוד התקרבנו.

אפילו פעמיים אמרתי לו שזה לא לעניין וכדאי שנתרחק וגם עשיתי שיחה

לבר שאני רוצה לפתוח דף חדש ולתת עוד צ'אנס לקשר הזה..

אבל די. לא הלך. לא עם הניתוק קשר ולא עם הדף חדש.

 

האמת שהפרידה הייתה די ספונטנית. ממש לא חשבתי שזה יקרה באותו היום.

סתם כזה. אין לי מושג מאיפה בכלל מצאתי את הכוחות להגיד את כל מה שאמרתי.

זה היה קשה וזה עדיין.

 

חוצמיזה עצוב לי שהוא פגוע. אני אוהבת אותו, וקשה לי לראות אותו ככה..

מהנקודת מבט שלו זה כאילו דניאל "גנב לו אותי"... אבל בעצם גם ככה הקשר כבר היה מטומטם

[או במילים שלו- "ידידים עם הטבות"], וגם הוא רצה להיפרד ממני, וחוצמיזה אין פה שום גניבה ושום שיט.

התאהבתי וזהו. התאהבתי כבר לפני המון המון זמן, סתם בחרתי להדחיק את זה והנה זה התפוצץ...

 

בר אמר לי שהוא יהיה שמח בשבילי אם יהיה לי מישהו, אבל אם זה יהיה דניאל הוא לא יהיה שמח בשבילי.

זה מעצבן אותי, אבל אני עדיין איכשהו מסוגלת להבין. סתם חבל.

הייתי רוצה שיבין אותי, אבל אני לא יכולה לצפות ממנו כאלה דברים.

במצבים האלה הדבר היחיד שיכול לעזור לך להתגבר זה להמציא לעצמך סיבות לשנוא אותי.

וזה כואב, אבל אין מה לעשות. זה בא ביחד, בחבילה, כל העניין של הפרידה וכל החרא שמסביב,

ואין כזה דבר להשאר ידידים, זה אף פעם לא באמת עובד.

אני מקווה שמתישהו נוכל להתחבק ולהגיד "איזה כיף היה לנו פעם, הא?" ולחייך ולהיות אמיתיים.

 

ובלי קשר לעניין הזה, אני כבר שמונה ימים בלי חשיש וזה משגע לי את המוח.

לא העובדה שאני רוצה לעשן, זה קצת יותר מזה.

סתם. זה מסובך. אני סתם לא יודעת מה לעשות אז בינתיים אני אמשיך בגמילונת

המטופשת הזאת עד שאני אגיע למסקנות.

 

ב6.2.08 אני מתקעקעת, וב3.3.08 אני עושה ראסטות.