ישבנו שם, אני והוא, מתחת לעץ תותים.
אני שיחקתי עם תולעת משי והוא עישן את הג'וינט השני מבין החמישה שהכנתי לו.
הוא דחף עם הרגל ענף שהפריע ולי זה נשמע כאילו התולעת הפליצה, אז צחקתי, ואז גם הוא הצטרף.
 
יכולתי לספור לו את השיניים מבלי לפספס אף אחת מרוב שהחיוך שלו היה ענקי.
הוא צחק וצחק, ואני סתם הסתכלתי לו על השיניים ככה, וחשבתי לי כמה הן יפות.
הן לא היו כמו של כולם, קשה להסביר את זה במילים.
הלסת שלו לא הייתה עגולה ממש, ואם נגיד הייתם מסתכלים עליו הרבה זמן,
הייתם מצליחים לראות את זה גם כשהוא בכלל לא מחייך.
 
שתי השיניים הכי בולטות, אלה שלמעלה, בדיוק באמצע, היו זהות לחלוטין וישרות ישרות.
מה שמצחיק בכל העניין, זה שאחת מהן בכלל לא הייתה אמיתית, ולא רק שהיא הייתה זהה לאחותה,
היא גם הייתה זוהרת במן צבע ירוק מזעזע כל פעם שהיינו עושים סקס ומשאירים את המנורה-האולטרה-סגולה דלוקה.
 
השיניים שצמודות לשתי אלו [אחת מימין ואחת משמאל] היו גם כן מצחיקות שכאלו.
הן נראו לגמרי כמו שיני-חלב, כאלה זיגזגיות בלמטה שלהן, וקטנות יותר, וחלקות.
 
אלה שלידן היו חדות בטירוף. ממש כמו בסיפורים על ערפדים, אבל אל תדאגו.
הוא הבטיח לא לנשוך אותי, ואני מאמינה לו.
לפני שהכרנו, תמיד הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי מי זה הרופא שיניים הגאון הזה שהסכים לבנות לו כאלה ניבים,
אבל מתברר שזה טבעי, אז מגניב לו.
 
את השיניים שלו למטה לא ממש יצא לי לראות. אני גם לא בטוחה שהן מעניינות בכלל.
סתם שיניים למטה. מה כבר יש להגיד על אלה שלמטה?
 
וסתם. ישבתי והסתכלתי לו על השיניים ממש עד הגיחוך האחרון שיצא לו, ואז חיבקתי אותו ושוב הוא צחק,
אבל הפעם לא ראיתי לו את השיניים כי היינו מחובקים אז הפרצוף שלו לא היה מולי.
 
בכל אופן, מה שהתחלתי לומר זה שמתברר שהתולעת נכנסה לי לנעל בזמן שנסחפתי אל תוך הצחוק שלו,
ולא ברור אם מה שהיא השאירה שם זה קקי או תינוקות, אני רק יודעת שגם זה גרם לו לצחוק,
והיה לי נעים.