אוכל+ספורט=סרוטונין D:

פאק. איזה מוזר. איזה מוזר. אני הולכת לכתוב משהו טוב!

אחרי פאקינג תקופה ארוכה שזה לא קרה!

ממ אז החלטתי (עד הנפילה הבאה כמובן, וזה די ברור שהיא תבוא) לנסות לא לשגע את הגוף והנפש שלי יותר מדי.

אני גאה בעצמי על היום. שתיתי הרבה מים, הרשתי לעצמי לאכול טוסט, ועשיתי הליכה של שעה.

דבר ראשון, פאקינג טוסט! כמה זמן לא נגעתי בטוסט או פיצה! זה היה פשוט מושלם. לא הצטערתי אפילו לרגע.

אחר כך יצאתי להליכה (וכן, ברור שעברה לי בראש המחשבה של "לשרוף את הטוסט", אבל עדיין.)..

שילבתי קצת ריצה ושרתי ושרקתי והיה לי כייף באמת באמת.

אוכל+ספורט=סרוטונין D: 

את הטוסט אכלתי בסביבות 6 וחצי, ואת ההרגל הזה אני לא רוצה לשנות כי זה יותר מדי מפחיד לי.

6 וחצי זו השעה הכי מאוחרת שמותר לי לאכול בה. אחרי זה עד השינה מותר רק מים.

בכל מקרה, אני באמת באמת אשתדל להיות בסדר (שוב, עד הנפילה הבאה), ועדיף לאכול ולעשות ספורט

מאשר לא לאכול ולרבוץ כל היום בלי יכולת לחשוב אפילו מרוב רעב.

באמת שעדיף.

גם קיבלתי את המכשיר כושר שלי סוף סוף :}

זה כמו אופני כושר כאלה אבל מזיזים גם את הידיים וזה מודד דופק וכמה קלוריות נשרפו וכל זה.

עכשיו זאת תקופה של מבחנים וחשוב שאני לא אכנס לסרטים עם עצמי דווקא עכשיו כמו שעשיתי בשנה שעברה,

ובכלל, המטרה שלי בתכלס זה להיות שמחה לא להיות רזה.

להיות רזה זה לא מטרה.

אני אוהבת להיות רזה, אני רוצה לשמור על המשקל שלי ולא להשמין, אבל יותר מכל אני רוצה להיות שמחה,

ובלי אוכל (עם כמה שאני אשמע פרה עכשיו)- אני פשוט לא שמחה.

 

פעם הייתי נכנסת לפורום הפרעות אכילה בתפוז.

הייתי מחפשת הודעות שכתוב להן בכותרת "טריגר" ורק אותן הייתי קוראת.

אתמול נכנסתי לפורום הפרעות אכילה בתפוז.

ולא קראתי טריגרים.

המילה החלמה מפחידה אותי לגמרי ואני לא מרגישה הכי מוכנה.

בפעם השלישית (גלידה, חה. אירוני.) אני יודעת שתהיה לי נפילה, במיוחד שאני אראה שאני חוזרת למשקל הקודם שלי.

אני יודעת שזה יבהיל אותי ויש מצב שרק הבהלה תגרום לי לרדת איזה 5 קילו.

בכל מקרה, עד הפעם הבאה, בהצלחה לי. (עם חיוך.)

 

:)

 

נ.ב- עיצוב חדש, ותמונה שצילמתי:

 

התחילה עונת הקשתות.

אני כבר בהיכון עם המצלמה P:

 

יאללה, יש "המראה" ואחר כך "הדוגמניות" ואיך אתם יכולים לצפות מנקבה כמוני שלא להתמכר לזה?

לילה טוב.

^^