היום מישהי אמרה לי שאני נראית לה אבודה. שאני כאילו קוראת "קחו אותי. אני לבד. דברו איתי."

היא אמרה שבשמלה שאני לובשת ובתסרוקת שמקשטת את ראשי, אני נראית מן ילדה קטנה שמחפשת

את אמא ואבא.

אבודה.

שאלתי אותה אם בגלל זה היא קראה לי לדבר איתה, והיא אמרה שלא. שאני סתם מאתגרת לה את השכל.

כיף לה לנסות להבין את המוח שלי, או משהו כזה.

גם לי כיף להבין את שלה, זה כמו לראות תוכנית בערוץ 8.

בחיים אף אחד לא בא ואמר לי שאני נראית אבודה.

זה מעניין.

מעניין גם שהיא קלטה אותי.

את החלק האבוד שלי.

זה קצת כאב לשמוע אבל היה אמיתי לגמרי.

גם כאב לי פעם כשהיא אמרה שאני נראית כמו אחת שאין לה חברים, ואז שאלה אם זה נכון, ושתקתי.

 

אם אני אתנהג כמו דבורה שיכורה שומר הכוורת ירביץ לי מכות רצח ויסלק אותי מהבית.

לא נראה לי ששווה את זה, ואז מה אם להשתכר זה ה-דבר, אין לי כוח לשכב שוב על הריצפה כשכולי כאובה

והשמש מציקה לי בעיניים.

 

הפעם אני אשתדל. אני רוצה לישון טוב ולאכול טוב לעשות אהבה חזק וטוב.