לעזאזל. פוסט מסריח.

 היום היה נחמד עד שסבא שלי נרדם לי במיטה.

(שזה דבר שבהחלט יכול להרגיז אותי. במיוחד כשאני במחזור.

עריכה: ולא כי זה סבא. כי אני פשוט לא סובלת שמתקרבים למיטה שלי.)

ומישהו העיף את כל הדברים שהיו על המיטה כולל המצלמה אז חלק ממנה נשבר.

אתם יודעים, בשביל שסבא ישן לי על המיטה.

והחפצים שלי בחדר יותר חשובים לי מבני אדם.

והמצלמה בכלל. זה הרבה יותר מחפץ. (ומבן אדם בןזונה.)

איכשהו לא בכיתי.

(עד שאבא שלי צרח עלי ש-אני- אשמה.)

הוא האשים אותי שאני שברתי משהו שאני בחיים לא הייתי שוברת.

האידיוט.

האורחים השדים האלה. שוברים כל דבר שזז ולא זז.

ובסוף עוד אני אשמה.

זה כל פעם קורה מחדש.

עריכה2: פעם הבאה אני אנעל את הדלת ולא אכפת לי שלא יהיה להם איפה לזרוק את המעיל.

החדר שלי לא מחסן ובטח שלא מעבדה לגידול חיידקים.

 

אני שונאת פוסטים מסריחים.

שונאת.