מה?!

מה, זה הקטע שלכם עכשיו?! אחד קורא והאחר מעביר הלאה לכל שאר המשפחה?! (שברוך השם.. ענקית.)

כוס אמק, הייתי בסרט הזה לפני איזה שנה-שנתיים, עכשיו שוב?

מה קרה, מה אתם הומואים, או מה?! מה?!!?!

 

הו, הנה אבא מאחורה, רואה שאני כותבת פוסט, לא ממש קורא, אבל רואה.

הוא ילך לברר מאותו הבחור מה כתבתי אז בינתיים הוא לא דואג.

 

אחר כך אני שואלת אותו איך הוא יודע.

 

"שלי סיפרה לי"- הוא אומר.

אפילו מצטט אותה שבעצם אין בכלל מה לצטט כי היא לא אמרה שומדבר.

"שלי קראה לסיפרה ללובה שסיפרה לאמא שסיפרה לי. שלי אמרה שאת כועסת עלי. שאת רוצה למות."

 

על מה אתה מדבר?

הרי שלי לא אמרה!!!

שלי לא אמרה!!!

 

אחר כך אני אומרת לו "אבא, אני הולכת לדבר על זה עם שלי עכשיו, אז אם שיקרת תודה לפני שאלך לדבר איתה."

ולוקח לו איזה שעה-שעה וחצי, אבל בסוף הוא מודה.

 

ולא מספר מי זה היה באמת.

רק שזה הגיע אליו מאמא, אבל מישהו סיפר את זה לאמא קודם, כי אמא לא יודעת אפילו מאיפה מדליקים את המחשב.

 

אז יאללה.

מי זה?

יפעת?

בני?

מירה?

נוגה?

שמעון?

אורי?

 

הכי מעצבן אם זה לא אחד מאלה.

הכי מעצבן אם זה כן אחד מאלה.

הכי מעצבן אם זה זה שמגיב לי בבלוג בעילום שם כל הזמן ימח שמו.

 

הכי מעצבן, וזהו. תעזבו אותי.

 

 

לכו תזדיינו נו, מה אני הומו שאני אשב ואכתוב פוסט זעם כמו כל המכוערים האלה.

אני הולכת.. ל..חרבן או משהו.

לא יודעת.

אולי לאכול או לקפה או לצייר או לנגן או לקרוא או.

רק לא לדבר על חבורת מניאקים.

 

זה מה שאתם.

 

פאק. איזה עולם גיי. בא לי להשתין בצורת כוכב על הראש של הקורא המחורבן.

כבר נהיו לי נימים בעיניים מרוב עצבים.

 

את האמת, זה קצת מצחיק כשחושבים על זה, אבל לא יודעת.

בא לי שתרגישו כאילו עשיתם משהו רע.

תכלס באמת עשיתם.

אבל בא לי שתרגישו את זה.

איזה הומואים, יא אלוהים(:

אם תראו אתכם מהצד, או שתצחקו אחושרמוטה או שתבכו.

 

יאללה ביי נו.