חלמתי חלום.

חלמתי שקנינו כלב דלמטי מעורב.

הוא היה גור ממש יפה וקטן.

כשנכנסנו לאוטו עם הגור איכשהו הוא נהיה מן תולעת בצבע לבן עם כתם אחד שחור,

אבל בעיקרון הוא המשיך להיות כלב. בחלום זה נראה לי נורמלי שהוא תולעת אבל כלב.

בכל מקרה, מרוב שהוא היה קטן ורך (תחשבו, תולעת. אפשר למחוץ תולעת בקלות.)

אז כל הזמן פחדתי שנדרוך עליו.

מתישהו שמתי לב שאני לא רואה את הכלב (יענו, התולעת.)

התחלתי להיכנס ללחץ ולחפש אותו ולא רציתי להגיד להורים שלי שאני לא רואה אותו

כי הם היו מתעצבנים ומלחיצים אותי עוד יותר.

אז סתם ישבתי באוטו כולי בלחץ וחיפשתי עם העיניים את הכלב.

פתאום אמא אמרה לי 'תראי הוא מסכן תעזרי לו.'

היא הביאה לי את הנעל שלי.

הוא היה בתוך הנעל (תזכרו שהוא היה בצורת תולעת, אז הוא יכול להיכנס לתוך נעל.)

כל הנעל הייתה מרוחה במחק-פחם (או מחק לחם בשמו שני.)

זה מחק כזה אפור במרקם של פלסטלינה.

הכלב (תולעת) זחל בתוך הנעל וכולו התמלא במחק הזה.

ניסיתי לנקות אותו כי בקושי היה לו מאיפה לנשום, אבל הוא היה כל כך רך ועדין והמחק כיסה אותו

וכל כך פחדתי לפגוע בו.

ניקיתי אותו קצת, כמה שיכולתי. לא רציתי לפגוע בו.

כשהגענו הביתה הוא שוב חזר להיות בצורת כלב אבל הרבה יותר קטן. כלב בגודל עכבר.

שמתי לו רצועה, יצאנו מהאוטו, והוא משך אותי ממש חזק כמו שכלבים ממש גדולים וחזקים מושכים אנשים.

בקושי הצלחתי להשתלט עליו :/

בבית הוא כבר חזר להיות בגודל של גור רגיל, אבל עדיין "עשה בעיות."

הוא כל הזמן נעלם ולא רציתי לשאול את ההורים שלי אם הם ראו אותו והייתי עצובה.

כל הזמן הרגשתי שאני לא אצליח איתו. יותר מדי אחריות. אין שליטה. הייתי די מיואשת.

אבא שלי פתח את הדלת של המרפסת והכלב הפך למן כלב מעורב עם הבן של אחותי.

כלב-בן אדם כזה.

ואני הרגשתי שהוא הולך לקפוץ מהמרפסת וכבר לא ידעתי מה יקרה מרוב שהכל קרה מהר והכל היה מוזר כל כך..

בסוף סגרתי את הדלת כדי שהוא לא יוכל ללכת לשם,

ואז התעוררתי.

 

O_ם