...

 אבל למה את צועקת עלי?

אוף שתקי כבר.

      

ולא.

אני לא מדברת על אמא.

אני מדברת על עצמי.

 

---

עריכה:

אני גרועה בלימודים.  (וזאת ל-א הפואנטה של הפוסט.)

אני ילדה בלי מטרות גדולות.

אני לא עושה שום דבר בשביל עצמי.

אני מכוערת. ( !!!!!!!!!!!111!@$#@$^ )

אם הייתי בן אדם אחר לא הייתי נושמת לידי בשביל לא להידבק ב..לא יודעת במה. באיכ.

אני טיפשה.

אני לא מצליחה לכתוב את מה שאני מרגישה. (אגב. את השורה הזאת כתבתי ומחקתי הרגע איזה 4 פעמים.)

אני שמנה.

אני חושבת מחשבות דפוקות בלי הגיון וכנ"ל לגבי המעשים שלי.

 

 

אני לא עומדת בדרישות שלי מעצמי ובדרישות של אחרים ממני.

אני לא מרוצה מעצמי ב-כ-ל-ל.

 

ואני.. אני כל הזמן שופטת את עצמי ומפריעה לעצמי לחיות בשקט.

ש-ק-ט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111111@#%!@^$*#

(אני שונאת את המצבים האלה, שצריך לצעוק, בשביל להרגיש שהשקט אכן קיים.)

 

ואתם יודעים מה? אם אין לכם משהו חכם להגיד פשוט סתמו ת'פה.