לילה טוב.

בתור אחת שברגעים העצובים בחייה היא חלמה ליפול לבאר, היום יצא לי לחשוב...

אם עכשיו הייתי נופלת לבאר, והייתה לי אפשרות לעצור את הנפילה..

לא יודעת, משהו עם הרגליים, להיתפס איכשהו בקירות ולא ליפול...

הייתי עוצרת את הנפילה?

או שהייתי נותנת לעצמי להמשיך ליפול?

אתם שואלים למה לי לתת לעצמי להמשיך ליפול? יש לי תשובה.

בשביל להגיע לתחתית.

כי שם הכי נוח.

שם אפשר לשכב לנוח.

לעצום עיניים ולנוח.

מי שיגיד לי עכשיו "ממה כבר יש לך לנוח?" אני אחנוק אותו.

אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת, כי היא מתאימה לכל כך הרבה מצבים בחיים שלי.

מי שיגיד לי שלתת לעצמי ליפול זה לא להתמודד עם הבעיות שלי אני אתקע בו סכין.

בא לי לנוח.

בא לי לנוח...

אני מותשת.

נמאס לי וכל מה שאני רוצה זה רק לנוח.

 

אני הולכת לישון.

מי שיגיד לי ש"ללכת לישון זה לא פיתרון.." אני אזרוק אותו לבאר.

נראה איך הוא יתמודד עם זה.

(בטח אותו האדם אומר לעצמו עכשיו "ברור שאני אתמודד, מה, אני 'מהבורחים'?" )

וואלק, לא. זה לא קל.

מי שיעז להגיד "אף אחד לא אמר שזה יהיה קל" ... אז הוא סתם לא מבין.

 

נמאס לי. כל אחד יותר דפוק מהשני. ואני גם דפוקה. ושמנה ומכוערת. כוס אמק.

 

 

קניתי משקפיים חדשות. הלוואי שישנו לי את נקודת המבט.

ג'ני. -מרגישה שחשפתי את עצמי יותר מדי-