שלוש שש שש אפס חמש

  תזכירו לי לכתוב על זה.  גם אופנה נכנסת בפנים- בתוך אמנות. בשבילי לפחות. אבל עכשיו אני מסוחררת מאוד, אכתוב אחר כך. פשוט לא רציתי לשכוח.     לא לשכוח גם לכתוב על הקשר שלי עם בע"ח. + מה זה "לא חשבתי שאת כזאת?" לא חשבת שאני כזאת כי אני לא כזאת. ולמה ישר לכתוב משפט כזה? כדי לפגוע? אולי שווה לחשוב קודם. אנשים רקובים.

  היום אמא אמרה לי שהיא לא מדברת ליד אבא, לא רק בגלל הפחד, אלא גם כי במילא כשהיא מדברת יוצא לה שילשול מהפה. היא אמרה שהיא לא יודעת לדבר ואני תהיתי אם היא מגזימה וזה פשוט כי זה מה שאבא שכנע אותה, או שזה באמת קצת נכון. היא סיפרה שהיא ואבא הפסיקו לישון באותה מיטה, בזמנו, בגלל שהוא אומר שהיא נורא מסריחה, גם אחרי מקלחת. היא סיפרה שגם היא רוצה ללכת מכאן, אבל איך תעזוב אותי. חשבתי לעצמי- אותי? איך תעזוב אותו להזדקן לבד? הוא יאכל את עצמו מבדידות ושגעון.   "אני לא רוצה לשמוע אותך אפילו. את לוקחת את זה לכיוון לא נכון"- המשפט האהוב על אבא. כל עוד זה לא מה שהוא חושב ומה שנעים לו לשמוע, זה לא צריך להשמע בכלל. אני עוד משקיעה בלתת לו תחושת איכפתיות כשהוא מספר לי סיפורים, אבל הוא? להקשיב???? חלמתי חלום מוגזם..שאבא יקשיב לי.. לחצי משפט, סתם, על ציפור יפה שראיתי ברחוב. אין סיכוי. אם הוא רוצה לספר סיפור אז הוא לא יסתום וירדוף אחרי בכל הבית עם הסיפור שלו, ואני מקשיבה ומהנהנת ושואלת שאלות. אבל כשאני רוצה לספר משהו? להגיד משהו?... פשוט הגזמתי.... ועוד דבר. לשיחה אין כיוון נכון או לא נכון. זה שבראש...

כאילו-פואטיקה:   לא הייתי מוכנה להיות רגליים, כי הן סוחבות את כל הגוף גם גב לא הייתי מוכנה להיות בשום אופן, בגלל שיש עליו קבוע תיק מאוד כבד גם ראש. לעולם לא. סחבת השיער הזו.. והמוח.. המוח... גם בטן לא הייתי מוכנה להיות, בגלל שהיא תמיד מתהפכת לי לא נראה לי שהייתי רוצה להיות אף, בגלל שהוא צריך לסנן כל הזמן אולי הייתי מוכנה להיות עיניים, מצד שני זו אחריות מאוד גדולה להעביר את הרשמים למוח, צריך לשמור על שפיות יתרה כדי לא להעביר רשמים מוטעים אולי הייתי מוכנה להיות פה, רוב הזמן טעים לו... הציצי לא עושה כלום במשך שנים, אבל כשבא תינוק יש לו תפקיד רציני. אני לא חושבת שהייתי מוכנה להיות ציצי   אני חושבת שאני קונה את תפקיד הידיים. הן עושות את הדברים הקטנים.  פעם מישהו אמר לי שמבנה הידיים של בני האדם הוא אחד הדברים שאפשרו לנו להתפתח בצורה כזו... כמובן שהתודעה היא בראש ובראשונה...אבל הידיים. הן משחילות את החרוזים, תופרות את התפרים.. בתוך מספריים יש מקום לאצבע ולעוד אצבע...    נראה לי שאני ידיים.         הירהורים:   אלו ימים מיוחדים ומשונים מאוד. בדרך...

  אמונה, אלוהים.. מילים גסות במיוחד- תמיד יעוררו הדים, פרצופים, דעות שונות.. מה זה אומר על בן אדם כשהוא מעיד על עצמו 'אני מאמין באלוהים'? מה זה אלוהים בכלל? אנרגיה, קארמה, הספקנים ביותר יקראו לזה מקריות...   הספקנים ביותר אומרים שהמאמינים נשענים על ארועים בודדים בחייהם שנראו מאוד מיוחדים או משונים, ומבססים על זה את כל ההשקפה שלהם. כשלספקן קורה נס, או שהוא חולם חלום נבואי, או שהוא סתם אמר באמצע הרחוב 'הלוואי שפתאום יקפוץ עלי אריה' ופתאום באמצע ת"א יקפוץ עליו אריה, הוא יקרא לזה צירוף מקרים... ולא יזכור כ"כ את המקרה ולא ייחס לו הרבה חשיבות. הספקן יטען שהמאמין נשען על ארועים בודדים כאלו- אך לא כך הדבר. ברגע שאתה מאמין, אתה מגלה שהארועים האלו רבים ממה שחשבת, למעשה, כמעט כל דבר שקורה הוא כזה- וזה מאוד קשה לתפוס את זה. למה אנשים מפחדים להודות ולהגיד 'אני מאמין'? כי זה מחייב. כשאתה לא מאמין יש לך לגיטימציה להתנהג כמו קוף, אבל אם אתה מודה שנבראת בצלמו, כדמותו, זה מחייב אותך להתעלות כלשהי, ואנשים עצלנים, הם לא רוצים להתעלות, נוח להם בקופיות. בנוסף, אנשים גם עלול...

    היונק הכי צבעוני. אחרי כזה שצף של מילים בפוסט הקודם צריך קצת לשתוק.. ולגבי זה שהפוסט הקודם היה מלא ברעל וריק מאהבה- זה בכוונה.   התחלתי ללכת לאוריתמיה מרפאת. לא יודעת מה יהיה עם זה...   ובשביל הסדר האישי שלי, תכניות לימים הקרובים:   יום חמישי-  7 בבוקר עד 5 בערב לימודים. 6 בערב עד 11 בלילה עבודה. לא לשכוח להשקות את הצמחים. יום שישי-  להתעורר מאוחר, להדליק דוד. לאכול, לצאת עם הכלב. להתקלח. בשעה 1 בצהריים מסאג' ואז רכיבה על סוס. יום שבת-  לעשות שיעורים, לנוח, לקרוא ספר. להשקות את הצמחים. יום ראשון-  7 בבוקר עד 7 בערב לימודים. בערב לעשות שיעורים בספרות (לבדוק איזה חומר חסר לי, לקרוא את שני הסיפורים של יעל) בלילה אמא ואבא חוזרים מחו"ל. יום שני-  התבטל השיעור הראשון. לעלות על אוטובוס ב8 וחצי ללימודים. ב5 וחצי לצאת מהמכללה בטיסה לכיוון הכפר הירוק. ב6 וחצי אוריתמיה עד 7 וחצי. אולי לישון בפ"ת כדי שאוכל להגיע בקלות ביום שלישי לזומר?  יום שלישי-  ב7 בבוקר עלי להיות בזבוטינסקי, ולנסוע לזומר. אח"כ מכללה ואגיע הביתה ב7. יום רביעי- ...

  דר- בדרך כלל אני נוהגת ליישר את ההדורים עם אנשים, לא משנה איזה דבר מסריח עבר בינינו.. לפעמים עוברת שנה או אפילו שנתיים עד שזה קורה..אבל בדרך כלל זה קורה. וכשאני חושבת עליך דר, אני לא חושבת שזה יקרה. זה פשוט מדהים כמה השארת לי טעם מר. זה מדהים כמה גברים עברתי אחריך והטעם המר שהשארת הוא ככ חזק שלא עובר.  עוד דבר מדהים בפני עצמו הוא כמה אני עיוורת ומוכנה לצאת עם כל סוליית נעל רק כדי לא להשאר לבד. דווקא זה התחיל נחמד בינינו, באמת הייתה כימיה והיה נחמד והכל, במיוחד בערב ששרנו שירים של אביב גפן ובערב שראינו דמבו, אבל גאד... לצאת עם בנאדם שלא מוכן להשתמש במילה אהבה? מתוך אידיאולוגיה? יש דבר יותר דפוק מזה? [כן, האקס הבא, אבל עם זה נחכה] הוא העדיף להפרד ממני במקום לחבק, זה היה לו פשוט מאיים מדי, כל ה...רגשות האלה, שרגשות זה בכלל מילה גסה בבית משפחת ברטשניידר. אמא שלך מדברת עם הטלויזיה. זה ככ ברור למה יצאת ככה. ועוד יש לה לפטופ על הרגליים כשהיא עושה את זה, לא סתם אמרו החברים שלך שהיא בטח מחוברת למטען שמה.. עם ערימת הפיצוחים. ואני לא צריכה לספר כמה חינוך משפיע........ אז כן, כשקראתי לך...