אם הייתי איבר

כאילו-פואטיקה:

 

לא הייתי מוכנה להיות רגליים, כי הן סוחבות את כל הגוף

גם גב לא הייתי מוכנה להיות בשום אופן, בגלל שיש עליו קבוע תיק מאוד כבד

גם ראש. לעולם לא. סחבת השיער הזו.. והמוח.. המוח...

גם בטן לא הייתי מוכנה להיות, בגלל שהיא תמיד מתהפכת לי

לא נראה לי שהייתי רוצה להיות אף, בגלל שהוא צריך לסנן כל הזמן

אולי הייתי מוכנה להיות עיניים, מצד שני זו אחריות מאוד גדולה להעביר את הרשמים למוח, צריך לשמור על שפיות יתרה כדי לא להעביר רשמים מוטעים

אולי הייתי מוכנה להיות פה, רוב הזמן טעים לו...

הציצי לא עושה כלום במשך שנים, אבל כשבא תינוק יש לו תפקיד רציני. אני לא חושבת שהייתי מוכנה להיות ציצי

 

אני חושבת שאני קונה את תפקיד הידיים. הן עושות את הדברים הקטנים. 

פעם מישהו אמר לי שמבנה הידיים של בני האדם הוא אחד הדברים שאפשרו לנו להתפתח בצורה כזו...

כמובן שהתודעה היא בראש ובראשונה...אבל הידיים. הן משחילות את החרוזים, תופרות את התפרים..

בתוך מספריים יש מקום לאצבע ולעוד אצבע... 

 

נראה לי שאני ידיים.

 

 

---

 

 

הירהורים:

 

אלו ימים מיוחדים ומשונים מאוד. בדרך כלל ששואלים אותי מה שלומי אני עונה שאני מבולבלת.. [וזה לא רע..]

הרבה שינויים בהרגלים.. השינוי בהרגלי העישון... ההתנזרות מגברים.. החזרה לקריאה.. לציור...

שינויים במה אני עושה לפני השינה... גם התחלתי לישון יותר טוב. אני חושבת שבשבועיים האחרונים לקחתי גג 5 פעמים

כדור שינה.. רוב הלילות ישנתי טוב.. היו לי רק שניים ללא שינה שזה נחשב שיפור רציני...התחלתי גם לעקוב אחרי זה כדי

לעלות על החוקיות..

 

עוד דבר זה מן ניסוי שהחלטתי לעשות על עצמי.. לבחור באופן מודע כל אחד מהרשמים שנכנסים אלי.. אם זה תמונה, שיר, סרט,

כתבה בעיתון.... אני מנסה להמנע מכל רושם כזה שעלול לגרום אצלי לתחושה שלילית כלשהי. החלטתי שעכשיו במשך

תקופה אני ממש אקפיד על זה.. ורוצה לראות איך תהיה ההשפעה.. כמובן אין לי ספק שיש השפעה.. אפשר לראות את זה הכי יפה

כששומעים שיר וכמה הוא משפיע עלינו.. גם בניסוי הזה שעשו על הפרות שהשמיעו להן מוזיקות שונות וראו מה קורה לכל קבוצת פרות..

אז סתם מוזיקה זה דוגמא קטנה מתוך מליון הרשמים שנכנסים לנו למוח במהלך היום...אבל עם הדוגמא הזו די פשוט להסביר את מה שאני עושה..

 

יש למשל זמרים שאני משוגעת עליהם, אבל החלטתי שבתקופה הקרובה זה פשוט בגדר איסור לשמוע אותם.. למשל אביב גפן..כל מני רוק

כבד למינהם.... שומעת רק שירים שמעלים אותי למעלה.. טלויזיה ועיתונים אין צורך לציין אפילו שאני לא נוגעת בהם.. עוד מעט כבר 3 שנים...

הדבר היחיד שאני מרשה לעצמי לראות בטלויזיה זה תוכניות על טבע וחיות.. ולעיתים רחוקות אני מגלה בערוץ קארמה תוכנית של מהרג'י

אז אני רואה אותה ונזכרת בפעם וזה נחמד.....

 

סתם, תמיד אמרתי שצריך לעשות ניסויים על בני אדם, אז הנה אני עושה את זה, ועל מי אני אתחיל לנסות אם לא על עצמי? =)

 

 

---

 

 

עדכון של היומיום:

 

עכשיו סוף חודש מאי. בסוף יוני מפסיקים לבוא למכללה. ביולי יהיו כמה מבחנים בודדים ובעזרת השם אני אעבור אותם ואוכל להגיד 

שסיימתי שנה א' בתואר הראשון שלי. בקיץ ככל הנראה אני מתכוונת לעבוד מאחר ואין לי כסף לטוס. מקווה מאוד לא להתעצל ולתת

פוש באמנות שלי ובלמכור אותה. אם יבער בי מאוד להתרחק מהסביבה ואני לא אסתפק בטיולים לנחל או ליער פה ושם, אולי אסע 

לאיזה שבועיים-שלוש למדבר.. אבל אני לא יודעת עוד מה יהיה. עד הקיץ אלוהים גדול. 

להיות באוגוסט בארץ זה הדבר שהכי לא רציתי, אבל הנה זה כנראה מה שהולך לקרות... וזה בסדר... אני אחסוך כסף לחלום הגדול

ובעזרת השם בלי נדר בפברואר אטוס לראות את הזוהר. זה התכנון. כמו שכולם יודעים התכנון תמיד משתנה אלפי פעמים...

אבל זה התכנון לכרגע.

 

מחר שבועות. מלא גבינה. אני צריכה לזכור לשנות הרגלי תזונה..אבל צעד אחרי צעד..אני לא יכולה לתקוף את עצמי מכל הכיוונים בבת אחת...

ובלי קשר אני כבר כמה חודשים בלי פרוזק אחרי טיפול [עאלק טיפול] של 7 שנים... אז סתם כשחושבים על זה זה משמח =)

לא יודעת למה נזכרתי בזה, כנראה כי אני עייפה אז המחשבה גוררת אותי ממקום למקום...ובעצם אני כן יודעת למה נזכרתי בזה..

בגלל שאמרתי לעצמי לא לתקוף מכל הכיוונים.. אי אפשר לשנות את כל ההרגלים בבת אחת... בןאדם חייב להשען על איזה משהו מוכר

מחורבן אחד לפחות.......

 

 

 

המלצה חמה על ספר: חזרה ממחר\ג'ורג' ריצ'י

 

 

 

ותמונה עם סלונקי בדיונות של ג'פריז ביי

 

 

 

לילה טוב, אסתי