רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2021

מחילות ועכבישים

  חלמתי בלילה שני חלומות עוצמתיים ומשונים מאד.   האחד הוא על עדינה, המכשפה מהכיתה שלי. זו שבהתחלה עיקמתי עליה פרצוף, ושעדיין היא דמות ללא ספק שנויה במחלוקת, אבל אחלה מכשפה רגישה שבעולם. גם היא כבר חלמה עלי חלום חזק ומעניין, ואת הנסיעות למכללה ביחד אנחנו מעבירות בשירה בקולי קולות ובדיבורים על רוחות רפאים. כיף!   בחלום רצנו, מיהרנו לאנשהו. אני הגעתי לפני עדינה והתיישבתי להסדיר נשימה ולדבר עם האיש, לסגור איתו חוזה בנוגע לאלוהים יודע מה. [בראש שלי הכל התערבב בענייני החוזה-דירה שאנחנו מתכוונים לחתום עליו היום, ביחד עם ענייני הסטאז' של שנה הבאה]. אז אני יושבת שם ומסדירה נשימה ומדברת עם הבנאדם בחדרון הזכוכית הזה, מעין משרד, ואז עדינה נכנסת למבואת הזכוכית שבפתח. אני רואה אותה מבעד לדלת והיא אומרת שהיא תסדיר נשימה. אני חושבת לעצמי- היי, זה מה שאני אמרתי גם. פתאום היא מתחילה להתפלל, ואומרת "אם זה שלי, תעשה שזה יתפוס ויעבוד טוב, ואם זה לא שלי, קח את זה ממני".   אני אומרת לעצמי- מוזר שהיא מתפללת אם זה שלה או לא שלה, הרי די ברור כבר שזה שלה. זה יפה שהיא לא לוקחת כמובן מאליו, ושני...

יומולדת 17 לבלוג!!!

  אומייגאד אפשר שניה סתם פוסט טיפשי, שמציין שהבלוג שלי חוגג החודש יומולדת 17 ?!?! 17 שנים!!! זה יותר מחצי מהחיים שלי, וזה כתוב כאן. זה מטורף. תנו כבוד! חחח

פיסות משיחות עם עצמי

  מאז שישראבלוג מת, התחלתי לכתוב בעיקר לעצמי בצ'ט של הפייסבוק. די התרגלתי לזה, וכל שטות שעוברת לי במח אני רושמת שם. זה די נח, אבל חבל לי שזה לא יהיה גם כאן, בעיקר כי אני שמה לב שהבלוג הוא ממש יכול להיות כלי לריפוי כשהכל מסודר בו לפי זמנים ואפשר לראות את התהליך והדרך שנעשים. אני כותבת לעצמי גם שטויות וגם דברים רציניים. סתם מחשבות שיפות לי לחשוב, תובנות, כלמני...   אביא לכאן בלי יותר מדי מיונים ועריכות את הדברים שכתבתי לעצמי לאחרונה, כי הם התחילו להצטבר קצת:   היום בבוקר עשיתי קקי ממש גדול. הרגשתי שאני מישהו, משהו, שיש פירות לעמלי. שסוף סוף משהו משמעותי קורה כאן, מזה זמן מה. כשקמתי, גיליתי שמרב שהקקי היה כבד הוא טבע ונעלם במעמקי האסלה, ולא יכולתי אפילו להישיר מבט אליו, ולזכות לרגע של הכרה. תחושה של עבדתי לחינם. יהי זכרך ברוך, קקי שלא ברור אפילו אם היה או חלמתי חלום.   [כשסיימתי לכתוב את המילים האלו, פתאום התחילה הצפירה, והרגשתי קצת רע עם עצמי, שכתבתי הרגע הספד לקקי. נו מילא]     למה דיכאון אפריקאי מגיע עם הזיות ומערבי לא? בשביל לענות על כך עלינו לשאול קודם כל...