רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2010
  קראו לה הדס או הדר? מוזר, אני לא מצליח לזכור   ובטח שלא תצליח לזכור, כי היא ליטוף נעים לאגו הפצוע שלך, או לזין המחליף צבעים שלך אז אתה קורא לה לישון אצלך פה ושם, והיא כל פעם עושה את כל הדרך הארוכה עד הבית שלך כשאתה במצב רע כדי לנסות להשכיב אותך, ומדי פעם אתה אומר לה לא, אבל בחיים לא תדחה אותה לגמרי, כי נעים לך שהיא שם נעים לך נעים לך לאגו ואתה תמשיך ללכלך עליה ולספר שהיא ילדה מטומטמת ושאתה שונא בנות עם הפרעות אכילה ושאין מצב שתשים עליה, אבל בחיים לא תגיד לה בפנים כי נעים לך שמישהו זורק זין לכיוון שלך נעים לך שמישהי מעריצה אותך בעיניים עצומות, ואלוהים ישמור אם היא הייתה פותחת עיניים מה היא הייתה רואה     ואחר כך תמשיך לתהות למה אני לא עונה למכתב התנצלות שלך.. אני אגיד לך למה. כי שום סליחה לא תשנה את המצב, במיוחד כשבן אדם ממשיך להתנהג בדיוק אותו הדבר וכל מילה שכתבתי לך במכתבים הראשונים כל מילה- נכונה, ועל אף מילה אני לא מצטערת במיוחד על המשפט השנוא עליך שמתחיל ב"אתה מתעטף.." אתה הכי מתעטף שיש. רק חבל שיש לך קיא ומי באנג וחרא ושפיך ושערות מהכוס המסריח שלה מרוחים על הט...
  אף אחד זה אף אחד זה אף אחד זה אף א אין לי אף אחד הבית ריק ואני כאן לבד ו אלו מילים שחוזרות על עצמן הרבה יותר מדי ש נמאס לי כבר לשמוע אותן מהפה של עצמי הזאת, שוב ושוב   ועצמי יושבת כאן מול המחשב ומקלידה כי אף פעם לא היה לה יותר מדי חברים או חיים ו אם כבר היו לה כמה אז גם אותם היא הכירה באינטרנט והם נעלמו אחרי חודשיים   או שהם היו בלי שיניים או אוטיסטים או נרקומנים או הומואים   או שכבר בחרתי מה ללבוש והם התקשרו להבריז או שהתמזמזתי איתם מתוך נואשות וחטפתי דלקת דפוקה   או שיש טלפון והנה עוד אחד בדלת    
לא עדכנתי הרבה זמן, ואני מרגישה צורך לכתוב עדכון יבש סתם בשביל הסדר בראש   -לגבי אמסטרדם, עכשיו זה רשמי, יש כרטיסים והכל, הכסף מתקתק והתאריך מתקרב. יהיה אש.   -היום שוב גהה, בתקווה גם לראות את המתולתל שמעציב אותי. למה דווקא לאנשים טובים כמוכם... זה בגנים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת. כששני אחים חוזרים מהודו ונדפק להם השכל ועוד אחד מתאבד, משהו פה כבר דפוק ובא בתוך השק של החסידה יחד עם התינוק.   -מחר ירושלים, כמה סידורים ואז ברית לזאטוט החדש. מה אני אגיד... רק שיפסיקו לישון ברחוב והכל יהיה בסדר בעזרת השם. מי מביא ילד במצב כזה? זין.   - שישי הפגנה בכיכר רבין, ביבי נתניהו בתחת שלי וישראל תהפוך לציון, אני אהיה הבאבא ויהיו פה חוקים חדשים. זה יהיה השלטון הטוטאליטרי הכי יפה בתולדות כדור הארץ. אחר כך ישנים בת"א בטח נעשה משהו כייפי. איזה מזל שהתוכנית לא לתת ליובש להשפיע עלי מתקתקת עד כה.   לעשות מלא כסף ולשרוד. הכי חשוב לשרוד. אשתך עוזבת את הבית ואני מרגישה חרא כל פעם שאני חושבת על איזה כיף יהיה כשהיא תעזוב ואיך נזדיין ונתמסטל. גבולית.  
    Nobody's really my friend, my friend nobody wants to hold   me back as i fall through the holes in life i stumble   blindfolded . there's my dog who'd really love to - but he   can't , he's a too simple creature for matters like that . but when he   looks at me and smiles with his nose like no one knows that's   close . . לא יודעת מה ימים מה לילות מה קורה פה בכלל. ניתוק מוחלט מהמציאות ורק כאב וכאב. מפחדת לכתוב. מפחדת שיקראו. שידעו.  רק אני יודעת באמת מה קורה שם בפנים, וגם יפעת שהכי קרובה בטח לא מתארת אפילו. אפילו לא מתארת. כל לילה כשההשפעה כבר עוברת אני לוקחת את הכדור שיפיל אותי למיטה, עם דמעות, וגרון כואב. כל לילה חושבת לקחת מנה כפולה ומכופלת. פתאום כל היום הנהדר הזה התקמצ'ץ' לכלום אחד גדול. למה הכל היה חייב להתגלגל ככה? למה השם לא עוזר? למה אני עובדת מחר?   זה הסוף שלי.   נכתב על ידי 36605 , 3/5/2010 00:48  

גחמות של הרגע

  מוקי בחיים לא יזיין אותי   וההוא אוהב לצייר לבד אחרי שדיבר כל כך הרבה על   וההוא בכלל גיי לגמרי, ותופס ממני משהו שאני מה זה לא   ואין לי כסף   ויש לי בלאגן בשכל   ופצעים בתוך האף     היום כשהתפללתי עשיתי את זה מכל הלב, שהשם ישמע הפעם.   "אנא אדוני הושיעה נא אנא אדוני הצליחה נא"   אם אני אצעק יותר חזק זה יעבוד?
  לקרוא פוסטים בכל מני בלוגים על כמה שהכותב אוהב מישהו, ותמיד לקוות שהוא מדבר עלי, אבל תמיד לדעת שאין מצב. אם זה בחורה, אם זה בחור. תמיד יש לי את השאלה הזאת, אולי הם מדברים עלי? ואז ישר אני מבינה שאין מצב. אין מצב כי אף פעם אף אחד לא יכתוב עלי דבר מקסים כל כך, ואף פעם אף אחד לא יחשוק בי תשוקה חזקה כל כך, ואף פעם אף אחד לא ירגיש אלי אהבה כזאת, ויכתוב עליה. כמה פעמים אני מקווה ואני יודעת שאני פשוט כלום בעיני הכותב, שאולי הוא בכלל לא זוכר מי אני.. ואני מקווה. אני רוצה שתהיה לי אהבה. מגיע לי. מגיע לי ואני כלכך רוצה אהבה שאני יודעת שברגע שהיא תגיע אני אוכל לתת את הטוב של הטוב שבי לקשר. אבל אין לי. אני לא יודעת. אולי אני פסיכית מדי בשביל כולם, אולי אני פסיכית פחות מדי בשביל חלק מהאנשים, אולי אני סטוץ, אולי אני כונפה, אולי אני זיון נחמד בשביל איזה בן 33. מה יש ל33שים האלה שנופלים עלי לאחרונה? כל הזמן מתחילים איתי אוטיסטים וסוטי מין. מה זה אומר עלי?   למה הוא לא רצה אותי בסוף? גם אני לא כלכך רציתי אותו באותם רגעים, אבל עכשיו זה פתאום צובט לי, לראות אותו כותב באהבה על מישהי אחרת.....