שלוש שש שש אפס חמש

  זה ימים לגמרי מוזרים.. הרבה התקפי חרדה אחרי תקופה שלא היה בה הרבה עצב בכלל.. מפחיתה עם העישון וזה אפילו לא כי החלטתי, הגוף פשוט לא עומד בזה...רעידות, הקאות... יהיה בסדר עם הקטע הזה.   בחיים לא הייתי כל כך נואשת לגבר, ולסקס. בעיקר לסקס, אבל גם לגבר. אני לא מאמינה שקיבלתי סירוב מגבר להצעה שאי אפשר לסרב לה. פאק, למה כל החברים שלי הולכים על 'זה לא בריא לנו\זה כן בריא לנו'....כמה חפירות סתם. למה אי אפשר סתם להזדיין? בקטע חברי יעני, זה כיף לי זה כיף לך, כבר ראינו אחד את השני ערומים, לא תהיה בושה, ואפילו יש קצת רגשות.. מה רע מה רע? אני לא מאמינה. איזה גיי זה להגיד לא בריא.   אני רוצה לשלוח לתפוח שלי אסאמאס, אבל אני יודעת שמפה אין דרך חזרה והכל יתעקם. אני יודעת שאני במרחק של צעד פצפון מלהגיע למצב נוראי כפול 4 ממה שאחים שלי הגיעו ביחד. אני לא מאמינה שעוברות לי כאלה מחשבות מטומטמות בראש. מה לעזאזל קורה לי? זה ממש פסיכי, זה מזכיר לי אז כשהפסיכוזה דפקה בדלת.. אני חושבת שהיא כבר נכנסה, ועוד ברגל ימין הבת זונה, למה הולך לה יופי   אני פאקינג הוזה אני פאקינג הוזה. אלוהים זה היה מפ...

  יומיים בלי לעשן וואו זה נראה כמו נצח והיום עדיין לא נגמר.     מחכה לשיחת טלפון ולא יודעת אם לפחד ממנה או לא.   התקפים התקפים התקפים כל הזמן.   אני לא מבינה למה עשית לי את זה. התפוצצת עלי לגמרי סתם. זה לא הגיע לי. אני בסדר. מה אתה רוצה ממני? ואם בחרת להגן עלי כנראה שהיית לך סיבה באותם רגעים, כנראה שהאמנת במה שאמרת. היום אתה חושב שאני אפס? זה בסדר. גם אני חושבת שאתה אפס. זה באמת בסדר. אבל מפה ועד להגיד לי לבחון את הקשרים שלי עם חברים שלי, ובעצם לרמוז שכולם אוהבים אותך יותר מאותי? אם רק היית יודע כמה מלכלכים עליך. אם רק היית יודע כמה אנשים לא סובלים אותך. כמה אנשים מסכימים עם כל מילה שאמרתי עליך, עם כל מילה שכתבתי במכתב. אתה לנצח תהיה מתעטף. אתה ערבי עם אופי של אשכנזי מניאק, מה יכול להיות יותר גרוע מזה? להיות לבן מת עם אופי מגניב זה קול, אבל אתה גם ערבי, וגם יש לך אופי של פוץ רצח. רואים שגדלת בשוהם. וכל החברים שלך. כל האנשים שאתה מסתובב איתם, מראים בדיוק מי אתה, ומראים בדיוק למה העטיפה שאתה מציג לכולם היא שקר אחד גדול. אתה ערס מסריח וחסר לב. ואם אתה תקרא את זה ות...

  אההה כואבת לי הוושט הורדתי את החסימה מהבלוג כי אחותי לא מצליחה להכנס, וגם כי הרגשתי שמיציתי אולי אני אחזיר את זה מתישהו פאק אני בלחץ על אמסטרדם אש בבקשה השם תעשה שהכל יתקתק שאמא ואבא יתמכו ויעזרו שנשיג את כל הכסף שהטיסות והמלון יהיו זולים אבל אחלה שנעשה חיים משוגעים ונחזור בריאים ומאושרים   יום ראשון יוגה יום שני מסיימים בגן מוקדם ואז בערב אני אלבש ווסט של מנאייקים יום שלישי חופש! יום רביעי גן יום חמישי גן   זהו. סדר בראש סיימתי לתפור לילדים את הבנדנות וחרבנתי היום קקי טוב לראשונה מאז בומבמלה שבוע חדש מתחיל, נגמר הבוף, איזה אתגר יא אללה  

    בטח גג 3 שבועות וזה עובר יעני אני צריכה לנשום קצת את זה ואוויר צח לעכל דברים ולחרבן אותם החוצה   אכלתי סרט שעה אם לגשת להגיד שלום או לא ובסוף לא ניגשתי ואז אכלתי עוד סרט אם אתה ראית אותי ואם כן אז מה אתה חושב על זה   הכסף מתקתק ברוך השם כמו שעון ישר לחשבון אמסטרדם היר איי קום     דברים שצריך לזכור לכתוב עליהם מחר:   -למה העולם עגול? -דברים שצריך לעשות באמסטרדם -האם המשחק מלחמה נגמר? -אין כזה דבר מכוער, יש כזה דבר מאתגר ויזואלית   לילה טוב ואיחולים לשמחה      

  בשפה שלך זה תישרפו אז זה האיחול שלי לכרגע   בחיים לא חשבתי שיגיע היום שאני אראה אותך ברחוב ולא אגיד שלום זה היה פסיכי אין לי מושג אם ראית אותי או לא, ואם כן, אין לי מושג אם הבנת שאני ראיתי אותך והתעלמתי, או ששיחקתי מספיק טוב יש בי משהו ששונא אותך ממש, שרוצה להגיד לך ש. שרוצה לספר לך. שתתחרפן ותמות ומכאב. אבל אני יודעת שכל מה שתעשה זה לכעוס ולעצבן, ואני הייתי רוצה שפשוט תכאב ותבכה.   היום יש יומולדת לבר כהן, לקול, לשמעון, ולנטע לי. היום יש יומולדת לבר כהן. לא לשכוח לא לשכוח. ללכת לבקר אותה ולקנות לה מתנה. לקנות לה פרח יפה, לשתול לה ליד הקבר. ללכת לבד כי אני יודעת שאני לא אעמוד בזה.   רציתי הרבה זמן לכתוב אבל זה שהבלוג פרטי מונע ממני....לא יודעת למה. אני פחות אוהבת לעדכן כשהוא פרטי.   קבעתי עם חברה עכשיו להפגש ואני לא יודעת אם יש לי כוח. אולי סוף סוף אני אגשים את החלום של ללכת בשעה 9 לישון.   יש לי הרגשה מאוד חזקה וקשה שאין לי כוח ויכולת להעביר דרך מילים כרגע. בפעם הבאה שיהיה לי כוח לכתוב את הכינוי והסיסמא.   לילה טוב

  חזרתי אתמול מבומבמלה, וכדאי מאוד שאני אזכור בשנה הבאה מה שאני אומרת עכשיו. זאת השנה האחרונה של בומבמלה ולא יהיה יותר. היה טוב וטוב שהיה ובהחלט שבעתי. היה חרא לגמרי אבל אני לא מצטערת כי הבנתי דברים חשובים..הגעגוע לבית לפונצ'ה לשגרה למיטה שלי..זה געגוע בריא. פתאום מעריכים דברים. יש הרבה דברים שרציתי לכתוב אבל אין לי כוח... שוב אני בתקופה של בחילות נוראיות ואמא מתחילה לדבר על גסטרוסקופיה, וזה הדבר שאני הכי שונאת בעולם..ובכלל, יש לי פחד עצום מהרדמה כללית. שילוב של מצב נפשי ירוד ומצב פיזי על הפנים לא הולכים אצלי טוב. החופש הזה ממש ממש לא נוצל כראוי, ואני מקווה שעוד איכשהו אני אצליח להוציא טוב מהסוף שלו ולחזור לגן עם כוחות.. אני מחכה בקוצר רוח לסיום השירות..לישון ולא לקום כמה שנים.... שמתי לעצמי מטרה שממש חשובה לי לא יודעת אולי זה ישמע דפוק אבל ממש בא לי לראות יעני כמה שיותר מקומות בעולם.. וזה מסתדר לי בנזונה עם הפתעה שאמא ואבא ארגנו לי- החליטו לקחת אותי לספרד עוד מעט.. אני מקווה שבחופש אני באמת אמצא את האומץ, הכוח, והבנאדם הנכון, ואני אצליח להגשים את החלום של אמסטרדם ומשם ללונדון וחזר...