בחילה

 חזרתי אתמול מבומבמלה, וכדאי מאוד שאני אזכור בשנה הבאה מה שאני אומרת עכשיו.

זאת השנה האחרונה של בומבמלה ולא יהיה יותר. היה טוב וטוב שהיה ובהחלט שבעתי.

היה חרא לגמרי אבל אני לא מצטערת כי הבנתי דברים חשובים..הגעגוע לבית לפונצ'ה לשגרה

למיטה שלי..זה געגוע בריא. פתאום מעריכים דברים.

יש הרבה דברים שרציתי לכתוב אבל אין לי כוח... שוב אני בתקופה של בחילות נוראיות ואמא

מתחילה לדבר על גסטרוסקופיה, וזה הדבר שאני הכי שונאת בעולם..ובכלל, יש לי פחד עצום מהרדמה כללית.

שילוב של מצב נפשי ירוד ומצב פיזי על הפנים לא הולכים אצלי טוב. החופש הזה ממש ממש לא נוצל כראוי,

ואני מקווה שעוד איכשהו אני אצליח להוציא טוב מהסוף שלו ולחזור לגן עם כוחות..

אני מחכה בקוצר רוח לסיום השירות..לישון ולא לקום כמה שנים....

שמתי לעצמי מטרה שממש חשובה לי לא יודעת אולי זה ישמע דפוק אבל ממש בא לי לראות יעני כמה שיותר

מקומות בעולם.. וזה מסתדר לי בנזונה עם הפתעה שאמא ואבא ארגנו לי- החליטו לקחת אותי לספרד עוד מעט..

אני מקווה שבחופש אני באמת אמצא את האומץ, הכוח, והבנאדם הנכון, ואני אצליח להגשים את החלום של אמסטרדם

ומשם ללונדון וחזרה לארץ..

בכל אופן, מחר אני אעשה רשימה של כל המקומות שחובה מבחינתי להגיע אליהם, ולאט לאט נסמן קווים על כולם....

 

השם בבקשה תעשה שאני ארגיש טוב, אני באמת כבר לא מבינה למה אתה עושה לי את זה..

אם ניסית ללמד אותי לקח או משהו בסדר מה אתה לא רואה שהבנתי? כאילו מה סתם להתעלל?

אני סובלת השם, אם אנחנו באמת הילדים שלך אז פאק מה אכפת לך שיהיה לי טוב אתה כולה צריך להגיד

2 מילים יעני והכל יסתדר לי..אני לא מבינה. אוף.

 

 

פיפי.