שלוש שש שש אפס חמש

בלאגן בראש שיגיע כבר יום חמישי   כל זה גדול עלי הם כולם אמנות   אין לי ידיים עוד פעם שכל גם אין לי   מחר אני אצא מהבית, אראה אנשים ובסוף היום אעשה בדיוק את אותו הדבר   4 חודשים שלמים של כלום

מחר יום ההוללות האחרון שלי מיום שני צריך להיות בנאדם מחר אני אסדר את החדר ואתחיל חלק חדש בחיים שלי זה נשמע לא כמו שזה... זה לא שהכל הולך להשתנות והחיים הולכים להפוך לורודים, זה פשוט חלק חדש וקצת שונה וזהו   אני אקום בבוקר כמו כולם ולא ב5 בערב אני אלך לישון מוקדם ואני אפסיק ללבוש שרוולים וגופיית לייקרה שחורה לכל מקום   אני כבר לא ארגיש כל כך את הבדידות כי היום שלי יהיה מלא במשהו קצת סוף סוף   אולי זה טוב.. נראה איך יהיה.   החורף מתקרב ומעולם לא התגעגעתי אליו כל כך הרבה... כנראה זה קורה כי האשמתי את החורף הקודם בדיכאון שלי ואז הדיכאון המשיך לקיץ..... אז עכשיו זה בסדר אם יהיה חורף. איך יודעים שמתקרב החורף? כשפונצ'ה שוב אוהבת לישון איתי במיטה כי יש לה חושים מיוחדים והיא יודעת לפני כולם את המזג אוויר.. וגם כשאני מתחילה לחמם את החלב בבוקר, וככל שהחורף מתקרב מספר השניות עולה.   29 כריות = שתי שורות   שוהם בית דגן ואורנית יושבים בבית עריף מצחיק לא?   ספטמבר מעולם לא נראה ארוך יותר, נראה לי הוא נמשך כבר חודשיים יאללה טיול עם פונצ'ה ולישון, ואם אני לא ארדם אז או...

אמא יקרה לי יקרה אמא יקרה לי יקרה שיר קטן אשירה לך כי אני אוהב אותך אוהב אותך אוהב אותך   לאמא את היית האמא הכי טובה שיש, הכי מצחיקה, מבשלת טעים, מחבקת, מצחיקה, מציקה ברמות לא אנושיות, כמו שאמא צריכה להיות. אמא סתומה טילים, חולת נפש. חסרת שכל. אבל אהבתי אותך הכי בעולם. אם יש משהו שלא אהבתי זה שזלזלת במחלה שלי, ועכשיו אני כאן מתה ואת בוכה. כשהיה לי מחלה של רוצה למות הלכת ובדקת במחשב מה עושים כשהילד מצונן ואמרת לי לדחוף מקלות אוזניים טבולים במי בצל לתוך האף, וככה זה יעבור אבל לא הבנת אמא יקרה שלי, שלא זה מה שמציק לי שהדבר האחרון שמציק לי כרגע זה להחנק   אבא, אבא יקר נפלא וחכם שלי אתה באמת אחד האנשים החכמים שאני מכירה. חכם כל כך שאפילו כשאני רבה איתך ואני יודעת במאה אחוז שאני צודקת בסוף אתה איכשהו משכנע אותי. אבא יקר שהרביץ לאמא והרביץ לאסתי והרביץ ליפעת ולאורי עכשיו שחושבים על זה הוא לא הרביץ. אבא שמקיים הבטחות. אבא שהבטיח שאמא ואבא לא יתגרשו וקיים. אבל אמא תמיד איימה שזה יקרה ולא סתם יקרה, אלא יקרה בגללי. אבא שיש לו עבודה מרשימה ואוטו מרשים ולפטופ מרשים ותספורת מרשימה וחולצה מכ...

[היה פה פוסט שנמחק.]   לוקחת את הסמים ובורחת לזה שהיה שם בשבילי.   אם פעם אחת תאחר ותזלזל ואז כשתבוא אלי הביתה עם חיוך מסטול מרוח על הפנים תראה על הדלת שלט "פספסת את המועד" ואז תפתח אותה ולא תמצא אותי?... ואז תחזור הביתה כי אתה רעב ובערב תתחיל כבר לדאוג ותתקשר ואני לא אענה?... ואז כבר ממש תתחיל לדאוג כשתפתח את מגירת הסמים שלך ותגלה שהכל נעלם.... ואז תצא להסתובב בכל החורים שיכול להיות שאני שם.. ותמצא אותי מתה עם תחבושות על הידיים...   מה תחשוב?   יש לך 23 דקות להגיע בלי שזה יחשב איחור. ואל תגיד לי שאתה לא חייב לי כלום. מספיק שיהיה לך קצת אכפת ממני. זה הכל. נו באמת. לשכוח את הפלאפון בתוך חנות, להתמסטל, ללכת לאיבוד, לפספס את האוטובוס שאמרת שתעלה עליו. כל כך טיפוסי. ואם תגיע השעה שאתה אמור להיות פה ואפילו לא תתקשר, זה יהיה לחלוטין  פספסת את המועד.