רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2009
  מהעונג הבא אל העונג הבא ובין לבין אין כלום בעצם זה אפילו יותר גרוע מכלום זה מינוס משהו ואתה חי מעונג לעונג ובין לבין ישן וחולם חלומות זוועה או קם ומשחק עם האדון הכתום מחכה לעונג כבר לא יכול יותר משתגע כל היום שלך מתהפך   ואז מגיע העונג ואתה בגן עדן באמת בגן עדן אתה ביוון אתה בהוואי אתה בציור של דאלי ובאמת הייתי אתמול בתוך ציור של דאלי בתוך בית של תנשמת והוילון כל הזמן פתוח משקיף על הים ואין קירות, יש לונגים ויש מלא עצים בתוך הבית שלה לפעמים אני לא מבינה אם אנחנו רצויים שם או לא   ואז חוזרים הביתה וישנים שינה של מלכים וקמים בבוקר מצויינים באמת מצויינים   אבל אז אתה נופל ועד העונג הבא   ואותו הסיפור כל הזמן חוזר על עצמו ומה אתה עושה בין עונג לעונג? איך מתמודדים? ואם התנשמת לא בבית? אז אתה שוב במיטה חלומות מטורפים על איך אתה קורע לעצמך את הורידים ואז טלפון ואתה מנסה לדבר יפה אבל אתה באמצע התאבדות אז זה קשה ואתה מנסה להיות נחמד לאמא מנסה להפסיק עם הרגלים רעים   ומיום ליום אתה נראה לעצמך במראה יותר משוגע הפנים של מתעוותות עין שמאל למעלה וימין למטה   ...

מלנכוליה.

והיית קלילה ולא ידעת שבכיתי. אני הכי אוהבת איך שאת קלילה.   זה יהיה השלב שאחרי הדיכאון. יש דיכאון רועש ויש דיכאון שקט, והשלב הזה זה השלב השקט. אמנם השלב השקט יותר גרוע, אבל הוא איפשהו יותר נעים. זה הופך מדיכאון לאדישות. אני לא אתאכזב לעולם כי אני פשוט לא אצפה לכלום. אני לא אצעק לא אעיף דברים, אני פשוט אשכב במיטה כל היום וכל הלילה אני לא יכולה לראות צבעים חמים, זה מחרפן אותי בעיקר הקירות בחדר שלי אני רוצה תכלת ושחור גם הורדתי אתמול את הציורים שלי מהקיר הם גורמים לי לבחילה כל הצבעים האלה והאור בחדר לא יחזור לדלוק לעולם והתריס לא יפתח ואני אשכב במיטה   איך ברחת לי מבין האצבעות, כמעט תפסתי, אני נשבעת הכל כבר היה מאורגן

אין לי חברים

ואם כבר יש כמה אנשים טובים אז הם גרים רחוק ואי אפשר להרים טלפון ו5 דקות אחרי זה להיפגש ולשבת באיזה גן לסיגריה   אין לי חברים ואם אנשים נעלבים עכשיו שיחשבו טוב טוב למה אני אומרת את זה   אין לי חברים ואין לי מנוחה ואין לי אויר לנשימה אין לי כוח אין לי כבר דמעות לבכות אין לי כבר כעס לכעוס אין לי כבר דבקות במטרה גם אם אני ארצה להרוג את עצמי אני לא אצליח   אין לי עם מי לעשן ג'וינט מסכן וגם אין לי מקום אין לי מקום כי הבית הוא לא בית ושוהם המזויינת מלאה במצלמות בכל גינה אפילו במתחם תקעו מליון מצלמות, עכשיו באמת אין איפה להיות   אלוהים תשלח לי גאולה אחת יפה כזאת עם עיניים כחולות לוק נרקומני טיפ-טופ, אלוהים תשלח לי גאולה

פשוט נמאס לי מהפוסט הקודם.

תמונה
זה הכל.   ואולי זה לא הכל אבל בא לי לשתוק היום. רק תבואי להציל אותי.   זה עולה לי על העצבים כבר.         אני חושבת שהפעם הבאה פשוט תהיה אחת יותר מדי. אני מקווה מאוד שלקחת את מה שאמרתי ברצינות, כי אולי נשמעתי נחמדה, אבל די, נשבר לי מזה. זה לא ילך ככה.

צילומים חדשים

תמונה
  יותר מאוחר אני אעלה עוד... כיני את מככבת לי בבלוג לאחרונה חח   קצת צבעים משלימים.. ומה שיש לי על היד זה לא פלולה חח זה וונאבי קעקוע שעשיתי לעצמי ולא יורד :\  

Wild horses

תמונה
  ציור בהתהוות. נעים לצייר אותך.
תמונה
  אם המילים שלך היו זין, הן היו זין שלא נח לעולם כל היום עומד ככה זקוף רואים את הורידים איזה אימפוטנציה, על מה אתה מדבר   ביומיים האחרונים דפקתי את האצבעות ברגליים כל כך הרבה פעמים   יש לי שוב את החלומות האלה. דווקא אותם אני לא זוכרת את כולם כן ואותם לא אני רק זוכרת שהם היו שם, אבל לא את הפואנטה ואתמול בחלום צעקתי והשתוללתי תעזור לי תעזור לי לזכור את זה ואני מזמזמת לו תלחין לי תלחין לי מר.שמיעה מוזיקלית והוא מתחיל להלחין ויש לי גם את המילים ואני מרגישה שאני גומרת זה השיר זה השיר הכי חזק שיצא לי בחיים   ואז אני מתעוררת ולא זוכרת כלום   כל פעם חדש.   פעם אחת התעוררתי וזכרתי את הקליפ, אבל עכשיו למשל אני לא זוכרת אותו.   וכל הסרטים שאני חולמת, והספרים שאני חולמת.. הלוואי שהייתי זוכרת אותם מספיק בצורה מושלמת כדי לכתוב אותם..   זה לא רק המוח, זה גם הידיים, וה..נפש אני שונאת את המילה נפש, היא מכוערת ומטומטמת היא מזכירה לי איזה פוצ   ציירתי לפני כמה ימים אנשים לא מבינים כמה זה משמעותי לי קופצים מבקשים את הציור הם לא יודעים שזה הקיא הזה שאני מנסה להוצ...

הסוד הקטן שלי.

תמונה
בבוקר הרגשתי נהדר כי המוטיבציה הייתה בשיאה. עכשיו קצת חולשה אבל אני אסתדר, כי חייבים. אין מה לומר, היה בי משהו שהתגעגע. וחוצמיזה יותר מדי רמזים מסביב אמרו לי ש. אז שוב. נראה עד מתי אחזיק מעמד, איך שאני מכירה את עצמי לא הרבה זמן.     עריכה:   "יופי, אז סיכמנו שהכל בסדר?" כמה שהוא אוהב את זה. וכמה זה מגוחך שהוא לא מודה שהוא חיטט לי בדברים, כשהוא משאיר הכל הפוך. "כנראה מישהו חיטט". מי, פונצ'ה? מיקמיק? אמא? אמא לא יודעת מה זה מחשב בכלל. אז אל תשחק אותה. ואם ניסית לחסום לי אתרים אז לא הצלחת כי הם עובדים יופי.