מלנכוליה.

והיית קלילה ולא ידעת שבכיתי.

אני הכי אוהבת איך שאת קלילה.

 

זה יהיה השלב שאחרי הדיכאון.

יש דיכאון רועש ויש דיכאון שקט, והשלב הזה זה השלב השקט.

אמנם השלב השקט יותר גרוע, אבל הוא איפשהו יותר נעים.

זה הופך מדיכאון לאדישות.

אני לא אתאכזב לעולם כי אני פשוט לא אצפה לכלום.

אני לא אצעק לא אעיף דברים, אני פשוט אשכב במיטה כל היום וכל הלילה

אני לא יכולה לראות צבעים חמים, זה מחרפן אותי

בעיקר הקירות בחדר שלי

אני רוצה תכלת ושחור

גם הורדתי אתמול את הציורים שלי מהקיר

הם גורמים לי לבחילה

כל הצבעים האלה

והאור בחדר לא יחזור לדלוק לעולם

והתריס לא יפתח

ואני אשכב במיטה

 

איך ברחת לי מבין האצבעות, כמעט תפסתי, אני נשבעת

הכל כבר היה מאורגן