שלוש שש שש אפס חמש

  בדיוק לפי המצברוח. לא גמור עוד.

  שבועות על גבי שבועות שהחדר אטום לגמרי. בריסטולים שחורים מודבקים בסרט הדבקה. גם הוא שחור. מה קרה, מלחמה?   לא מלחמה. אמנות. המון אמנות.   וכשהחדר שחור בכלל לא כל כך נורא. אז יושבים בחדר ורואים סרט על הקירות. כמו פעם, לפני הקולנוע. מתרגשים כל פעם כשעובר אוטו, או איש, או חתול... אחרי הכל, זה שוהם, ולא רק ששוהם, זה קמרה אובסקורה, ואני כזאת ילדה קטנה.         אני ופונצ'ה, ומלא אדמה של הקקטוס מפוזרת על הרצפה כי חושך והחצובה הפילה אותו, וממשיכים לעשות אמנות, ונטאטא אחר כך. קודם כל מצלמים.

 

  בלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלה ב לה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלה בלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה    בלהבלה בלהב   לה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבל ה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלה בלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבל ה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהב לה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלה בלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלהבלה בלה.       יחי ההיפיות.

  ילדה יפה שלי.   אני לא יודעת למה פתאום בא לי לכתוב את זה, אבל בעצם למה לא? אני רוצה שתדעי שאת לא סתם. לא רק בשבילי, פשוט, בכללי. לא סתם. את מדהימה ממש. תמיד אני מספרת שיש אחת מדהימה בעולם, שהצילומים שלה נהדרים והמילים שהיא כותבת נוגעות כל כך ושהיא כל כך כל כך יפה. ולפעמים גם קצת עצוב לי שאנחנו לא כאלה קרובות, ולא כל כך נפגשות ולא כל כך מדברות, ואמנם, כשאנחנו כן זה הכי כיף בעולם. אני גם לא יודעת אם גם את מרגישה ככה. אני לא יודעת. הייתי רוצה לדעת אותך יותר. לבלות איתך יותר ולשמוע אותך יותר ולראות אותך ולשאוף ממך ולשאוף מהג'וינט, פעם אני פעם את, כמו אז, בגן מאיר. אז מה, צבעת את השיער לאדום? ככה מהר אחרי השחור? מה, לא אהבת? שניהם מאוד יפים לך, בכל מקרה. כשהייתי אז בראשון נורא התרגשתי, סתם כי נשמתי את אותו האוויר שאת נושמת. איפשהו אולי גם קיוויתי "להדבק ממך" במדהימות, בעצם הנשימה שלי את האוויר שלך. אני חושבת שאת בכלל לא מבינה כמה את מיוחדת. היו 4 בנות כאלה, ואותך, אבל עם כולם איזה משהו קרה והתנתק או התהפך או נהרס או סתם הפך למוזר. ואת נשארת כזה. 5 בנות שראיתי להם בעיניים. פש...