הצפה של זכרונות.
"נלך אל עבר הלא נודע", כך אמר יהושוע בספר שופטים, פרק ט"ו פסוק ד'. סתם. הוא לא אמר את זה. זה בכלל אני אמרתי. מי זה בכלל יהושוע? כבר שלושה לילות לא טוב לי. בראשון התעוררתי באמצע הלילה והייתה לי בחילה נוראית, ואז נרדמתי לקראת 6 בבוקר והתעוררתי ב-7 אחרי סיוט. לילה אחריו שוב התעוררתי. אין לי מושג למה, אבל אחרי שמתעוררים לוקח זמן להירדם, ואז שוב התעוררתי ב7 בבוקר. אחר כך ישנתי כל היום והלכו לי כל התוכניות. ועכשיו... עכשיו זה בעיקרון הלילה השלישי. הוא עדיין לא ממש התחיל. עכשיו רק 23:04, ואני פשוט לא רוצה ללכת לישון כי אני יודעת שזה יהיה לילה גרוע. אני לא מאמינה שחוזרת התקופה שפחדתי מהלילות. היום היה עובר לי בסדר, אבל במשך כל היום ישבה בי ההרגשה הזאת שמתישהו יגיע הלילה, ומה אני אעשה, ואמאלה, ומי יודע מה יקרה לי היום. אני כבר לא מפחדת, או לפחות ככה נראה לי, אז הלילה לא יכול להיות עד כדי כך גרוע כמו פעם, אבל אי אפשר לדעת בעצם. אי אפשר לדעת. האמת שעכשיו קצת יש לי הרגשה מוזרה של כאילו אני לא הולכת לישון כדי שלא יבוא הפחד. זה כמו שאז, בחיון, הייתי יושבת שעות על המיטה, קפואה. מפח...