שלוש שש שש אפס חמש

  אני על הרכבת. היא דוהרת. איך אכתוב שלושה עמודים בעשרים דקות? ועוד אבלע את השטרודל-תפוחים תוך כדי? ואתלבש ואתאפר כדי לתפוס את השמש בזמן לפני השקיעה, כדי להתרועע עם הנבטים ולברך את בואם עם העונה. מי בכלל מתאפר לכבוד פגישה עם נבטים? נו מילא. אני במשרד. לנהל את החיים פתאום נהיה משהו שלוקח זמן. להוציא דרישות תשלום ללקוחות. לשמור על הבית נקי. לטפח קשרים עם חברות, וכל זה בזמן שבתכלס בא לי לעצור הכל ולקדש קידוש מקודש מאד, קידוש של קודש קודשים, של האהבה החדשה שלי. הוא כאן בחדר, מודט. לפני שמדט התקלח. שטף את מיצי האהבה המעורבבים של הבוקר והלילה. לפני שהתקלח תיקן את התנור. זה מאד נחמד וגברי שהוא יודע לתקן תנור. הוא גם מכין לי אוכל טעים מאד ומפנק אותי נון-סטופ, ואני לומדת להתפנק, ומגלה שזה לא תמיד קל. שאני צריכה עוד ללמוד להרפות לזה. להרגיש שמותר, שאפשר... שיש על מי להשען. שאני לא לבד במערכה הזו. אני מבינה שזה לא רק שהרגשתי ככה המון בעבודה קבוצתית בלימודים וכאלו, אלא שגם בזוגיות בשנים האחרונות הרגשתי ממש לבד במערכה, וזה השאיר את אדוותיו. זה לא שזה חדש לי. זה גם דובר. הכל עשיתי לבד- בחי...