דא לך
שימבורסקה, שימבורסקה
למה את לא עונה לי?
כי אני מתה
אז למה אני מדברת איתך?
כי יש לי שם מצחיק
אבל האם... זה מספיק?
זה לא מספיק
צריך יותר
מה תרצי, אם כן?
אם ארצה, אין זו אגדה
חברים שלי החלימו בזכות האגדות
זו רק צורת דיבור, יו נואו
אני משוררת, יו נואו
אגדה, לא אגדה, חלום, מציאות
פלח רובד קצה החוט
פשט רמז דרש סוד
אל תדרשני לעת זקנה
אמרה הנמלה העמלה ויצאה לנמל עם מזוודה חומה
נושאת דרשה על הסיפון בחצאית פליסה מתנפנפת
ומילותיה כמו השיר היפה בעולם
כמו שירת מלאכים
המלחים החתיכים בעיני עגל פעורות לששת רגליה
"מבריקה את, נמלה, מבריקה את" הם אומרים
ואז נקודת הברק על גופה השחרחר מתלקחת וקרן השמש מעברת אותה כמו פטריה טפילית
חודרת דרכה ואנשי הרוח קוראים "זו מטאמורפוזה!"
והזבוב שבקיר קורא למשוררת המתה
הוא היחיד שיודע שאינו יודע
וגם הוא בסוף משתין בקיר, כי איפה ישתין אם לא בקיר
וריח הפרשותיו קורא לו לצאת ולא להיות יותר זבוב שבקיר
לדעת
לדעת לשחק את המשחק ולחזור לעת ערב להצטנף בקירו עם חבריו האנתרופולוגים
שהרי ידוע שזבובי קיר הם למעשה אנתרופולוגים בפוטנציה
יהלומים לא מלוטשים, חרמשים לא ממומשים, מקוששים בזעם
בחמלה
בחדוות יצירה
ברחמים או באכפתיות כנה
עופו זבובי הקיר
עופו מעל תחנת הרכבת ומעל כדורי הסל התלויים לייבוש על חבלי הכביסה
ייבשו אותם כאילו היו האמ-אמא של המושבה
תראו להם מאיפה משתין הזבוב
תגידו להם "זו מטאמורפוזה!"
תלבשו תחרה, תענדו עגיל פנינה, תדפקו קעקוע דרקון, תצעקו על השכנה, תשתמשו במרפקים שלכם, תתרפקו על החיים שלכם, תעשו כבוד לנמלה, לשימבורסקה, לעיר מולדתכם, לכל החוויות האנתרופולוגיות שצברתם איתכם
ירשתם משקפת מסבכם העיוור, לא נורא, היו ימים שהוא ראה
זו לא רעה, לא מרה שחורה
יש עיני הרוח גם בתוכנית המגירה
שירה זה לא משחק אסוציאציות וצ'רלי מגירה ידע את זה
זה גם לא אוסף מונומנטים ורפרנסים
הוא לבש חליפה ולקח את עצמו ברצינות, אבל הוא מת צעיר
פטי סמית' עדיין חיה ואולי היא צודקת לגבי המדינה
אבל לזבובים לא אכפת מכל זה. הכל אותו חרא
בקטע טוב יענו, כן?
אז אל תדע לך
דא לך. הא ודא וגם דאדא לך
ושתהיה שבת משיבה לך
זבובי
למה את לא עונה לי?
כי אני מתה
אז למה אני מדברת איתך?
כי יש לי שם מצחיק
אבל האם... זה מספיק?
זה לא מספיק
צריך יותר
מה תרצי, אם כן?
אם ארצה, אין זו אגדה
חברים שלי החלימו בזכות האגדות
זו רק צורת דיבור, יו נואו
אני משוררת, יו נואו
אגדה, לא אגדה, חלום, מציאות
פלח רובד קצה החוט
פשט רמז דרש סוד
אל תדרשני לעת זקנה
אמרה הנמלה העמלה ויצאה לנמל עם מזוודה חומה
נושאת דרשה על הסיפון בחצאית פליסה מתנפנפת
ומילותיה כמו השיר היפה בעולם
כמו שירת מלאכים
המלחים החתיכים בעיני עגל פעורות לששת רגליה
"מבריקה את, נמלה, מבריקה את" הם אומרים
ואז נקודת הברק על גופה השחרחר מתלקחת וקרן השמש מעברת אותה כמו פטריה טפילית
חודרת דרכה ואנשי הרוח קוראים "זו מטאמורפוזה!"
והזבוב שבקיר קורא למשוררת המתה
הוא היחיד שיודע שאינו יודע
וגם הוא בסוף משתין בקיר, כי איפה ישתין אם לא בקיר
וריח הפרשותיו קורא לו לצאת ולא להיות יותר זבוב שבקיר
לדעת
לדעת לשחק את המשחק ולחזור לעת ערב להצטנף בקירו עם חבריו האנתרופולוגים
שהרי ידוע שזבובי קיר הם למעשה אנתרופולוגים בפוטנציה
יהלומים לא מלוטשים, חרמשים לא ממומשים, מקוששים בזעם
בחמלה
בחדוות יצירה
ברחמים או באכפתיות כנה
עופו זבובי הקיר
עופו מעל תחנת הרכבת ומעל כדורי הסל התלויים לייבוש על חבלי הכביסה
ייבשו אותם כאילו היו האמ-אמא של המושבה
תראו להם מאיפה משתין הזבוב
תגידו להם "זו מטאמורפוזה!"
תלבשו תחרה, תענדו עגיל פנינה, תדפקו קעקוע דרקון, תצעקו על השכנה, תשתמשו במרפקים שלכם, תתרפקו על החיים שלכם, תעשו כבוד לנמלה, לשימבורסקה, לעיר מולדתכם, לכל החוויות האנתרופולוגיות שצברתם איתכם
ירשתם משקפת מסבכם העיוור, לא נורא, היו ימים שהוא ראה
זו לא רעה, לא מרה שחורה
יש עיני הרוח גם בתוכנית המגירה
שירה זה לא משחק אסוציאציות וצ'רלי מגירה ידע את זה
זה גם לא אוסף מונומנטים ורפרנסים
הוא לבש חליפה ולקח את עצמו ברצינות, אבל הוא מת צעיר
פטי סמית' עדיין חיה ואולי היא צודקת לגבי המדינה
אבל לזבובים לא אכפת מכל זה. הכל אותו חרא
בקטע טוב יענו, כן?
אז אל תדע לך
דא לך. הא ודא וגם דאדא לך
ושתהיה שבת משיבה לך
זבובי
תגובות
הוסף רשומת תגובה