ישמצב לכתוב כאן פוסט סתם בשביל התירוץ לשים כאן מוזיקה?

 

בכל אופן לגבי המוזיקה אם אני כבר שם כאן אז רוצה כבר לתת איזו פנינה של צ'רלי מגירה שאהבתי שאמר.. כשהחזיק את החליפה המסוגננת שתמיד הופיע עימה וקרא לה "מדים" ודיבר על משמעת בהקשר למוזיקה וליצירה שלך. על לקחת את זה סופר ברצינות. זה ממש מדבר אלי בימים אלו, גם ספציפית בהקשר לגיטרה שזה חלום של מלא שנים ואני די בשוק מעצמי שאשכרה מצליחה להתמיד בו. אף פעם לא הייתי מתמידה בכלום. תמיד מתחילה דברים וזונחת כשזה נהיה מאתגר. ובסדר את התואר הצלחתי איכשהו לסיים אבל זה משהו קצת אחר. ממלאת אותי עכשיו תחושה שקצת הזכרתי בפוסט הקודם, לגבי תחושת האחריות החזקה שממלאת אותי כעת לגבי גורלי, והתחושה שעלי לפעול ובנחישות כדי שמה שאני רוצה יקרה. שהחלום יתגשם. צ'רלי החזיק גיטרה פעם ראשונה בגיל 20. סיפורים שנותנים לי תקווה 3>

 

אבל זה באמת ממש יותר רחב מהגיטרה, וזו רק דוגמא קטנה למשהו הרבה יותר רחב... אני מרגישה כאילו מתחילה לפצח את העניין הזה של חוסר המוטיבציה שאפף אותי שנים.. וככל הנראה יקח זמן מה לעלות על הגל ולהתייצב [כמו למשל שלקח לי זמן לעלות על גל הניקיון מסמים] אבל אני בדרך טובה. [אגב, ההשוואה לשימוש בסמים היא לא סתם והיא מעניינת, ובאמת החור השחור הזה ממכר...] ואם אני כבר משתפת אז אשתף גם שמאז שעברתי לדירה החדשה עמדתי בכל היעדים שלי- אני מתאמנת על 4 שפות שונות באופן יומיומי, יוצרת ומנגנת ושומרת על קשרים עם חברים. לא קל לי. הגוף שלי עדיין כואב ואני מרגישה שזה עדיין מאבק, אבל זה לא יהיה מאבק לנצח... עוד מעט זה יחליק טוב יותר.

 

בכל אופן אם כבר מדבר על דרך אז אשים כאן כמה מילים שכתבתי לחבר היום-

יש מלא שינויים עצומים בחיי ולכאורה זה הכי עילה להשתגעות כי הקרקע נשמטת תחת רגלי, אבל.. אני מרגישה שכבר סיימתי להתאבל על הנודע עוד לפני שהוא נשמט, ועכשיו אני כזה מפליגה על הים השקט של הלא נודע, והדרך יודעת, והיא לוקחת אותי, ואין לי מושג לאן אבל כל פעם קצת, רק להיום, מקשיבה ללחישה ועושה את הפסיעה הבאה..

וזה מרגיש טוב. על פני השטח זה הכי מפחיד בעולם, אבל מרגישה ש..לא באמת. הקרקע לא נשמטה באמת. היא ממש כאן והיא לוקחת אותי בדיוק לאן שצריך כל עוד אני לא מפריעה ומתנגדת.

 

מחר יש לי מפגש עם מכשפה. קבעתי אותו לפני כשבוע בעת איזה משבר כשהרגשתי שצריכה הכוונה. אני מרגישה כעת יותר טוב אבל בכל זאת נחמד שיש את המפגש ומקווה שיועיל.

היום טבלתי במעיין עם חברים וליקטתי צמחים. זה מחייה את הנפש... וזהו בגדול. מחלים כזה, וחוזר לצעוד- יציב על חבל דק בלתי נראה, שמתגלה פיסות פיסות, עם כל צעד.