אני רוצה שזה יהיה בסדר לשנוא

וגם להפסיק לשנוא כבר

 

אני רוצה שזה יהיה בסדר לקנא

ושתחבק את זה

כי רק ככה זה יחלים

 

רק ככה הפצע יחלים

 

אני מקווה שיחלים כבר

 

זה כואב לי. זה כואב לי להכאיב בדמיוני לאחרים

 

אני רוצה לא לפחד לחשוף בפניך את האלימות שבי

בכולם יש אלימות

בי יש הרבה אלימות, כי חוויתי הרבה כאב

 

הלוואי שזה לא ירחיק אותך

הלוואי שתחבק

וגם אני, אותי, אותך, אותנו

 

גם את אותנו של אז, ואותי, ואותך

 

עברה בי היום תודה, תודה לשדות האלו

הייתי במקום חשוך

ויצאתי ממנו

אבל לאן? למקום חשוך אחר?

לא. לא. עכשיו יש הרבה יותר אור. אבל זה כואב, זה מסנוור. ולוקח זמן להתרגל.

 

ככ הרבה שינויים בו זמנית

ועדיין לא התאמנו את מידותינו, אנחנו לעולם והעולם אלינו

והזמן מאיץ

אולי זה קשור גם לגיל

 

החיים קורים, נרצה או לא נרצה

התנועה כבר שם

ואני רק צריך להרפות

כדי להצליח לפעול באמת

 

אני מפסיק לשחק בקקה. מתחיל המשחק האמיתי

זהו. זה קטן עלי כבר, זה לוחץ כבר

ברוך שפטרנו, ותודה לכן חומות אינקץ של חרדה, בושה, חוסר בטחון וחוסר מוטיבציה

תודה לכן כי אני, בלי שבועטים אותי, לא הולך לשום מקום

ואתן לחצתן אותי לכל הפינות

דחקתם אותי לכל הקירות

עד שהתהפכו היוצרות

תמיד מתהפכות היוצרות

יש נקודה שהיא אל חזור, שהיא פיק, שהיא פור, שהיא היפוך

השנה קצת הקדים האביב

אבל בסדר

 

משנכנס אדר של פנים הנפש מרבין בשמחה, אומרים תודה מערבבים את חפיסת הקלפים בידיעה שיש לי את הג'וקר ומתחילים