מי לא מכיר את אדר

אדר הבי פולאר, הפולאר בר

אדר שהשיער שלה הוא גם ארוך וגם קצר

אדר שיכולה להוריד שלושת רבעי ועדיין להשאר עם יותר משלם

עם שניים

לפחות עם שניים

אדר שהשם שלה הוא גם של בן וגם של בת

אדר שלא אכפת לה ממגדר

אדר שאוכלת את העוגה ומקיאה אותה שלמה

 

מי שהכיר אותי אחרי הלידה האחרונה שלי, לא יודע מה היה לי בגילגול הקודם

פתאום אומרים לי את לא כתמול שלשום אדר

והקול שלי לא יוצא מהגרון

ושוב אני מסתגר בשירותי הנכים

כמה שנים כבר עברו מאז? ארבע?

יוצא. מסוכן בחוץ. נכנס

מרגיש כמו זומבי. לחילופין ריק או מחשבות זוועה

ופתאום מבפנים הקול צועק "תסתמי", "מוטב שתעלמי"

מפחד להתקל באנשים. קרה לי אולי פעם אחת מאז תחילת שנת הלימודים

 

לא יודע... בסדר. זה זמני. ניסיתי להתמודד עם זה איזה כמה שעות אבל זה רק החמיר והתנאים שם לא היטיבו עם ניסיון ההתמודדות שלי. לקחתי קלונקס מתוך מחשבה שכנראה אצטרך עוד לתקשר עם בני אנוש היום, אבל חתכתי בסוף מהשיעור מוקדם כי ראיתי שאין לי סיכוי להצליח אשכרה לתפקד בכיתה.

 

וכששואלים אותי מה שלומי ואני רובוט אני לרוב עונה "ברוך השם", ובאופן כללי לאחרונה אני עונה ככה, כי באמת אני מרגיש ככה, אבל עדיין אני חושב שהתעייפתי, ושאני ממש צריך לבכות ושיחבקו אותי חזק חזק...

 

עשיתי דרך... אני יודע שעשיתי... למי אני כותב את זה עכשיו... לעצמי, או לך, למקרה שתשכח? למקרה שתבהל כשאני עצוב, בליל ירח מלא אחד... הקול שלי נשמע השנה. עליתי על הבמה עם כל הפחד ממנה כאילו שאני שם כבר שנים, עומד עם גב זקוף מול האנשים החדשים בחיי, מול הקהל שהוא ההזדמנות להיוולד מחדש ולא רק ביני לבין עצמי ומוחאים לי כפיים, אני המוטיבטור במכנסיי חברבורות הנמר. עומד שם ומתאמן, והם חושבים שאני שם כבר שנים. מפתח עמוד שדרה, מרפקים, מפתח עור. תופר טלאים טלאים את החורים שבטלפיים. ואז מולך אהובי. אני זקופה, אני צלולה. לבושה שמלת קטיפה בורדו שמגיעה עד הריצפה ושיערי הארוךקצר מזכיר שאינני כתמול שלשום. התנשלתי, והתחדשתי בכמה טלאים. בכמה כלי עבודה, ובאחד עמוד שדרה. לא שבלול יותר ולא רכיכה. אישה יפה, ת/טמירה, בהירה וחדת מחשבה, נוכחת ועיניה נוצצות מאהבה.

 

והנה, הערב התעייפתי אהובי, והערב התעייפתי המורה, והערב התעייפתי חתולים ואמא ואבא. הערב התעייפתי ומבוקשי הוא לשכב במיטה ולבכות, לתת לדג שאני קצת מים לשחות בהם, לפחות להרטיב את קשקשיו הכסופים שכל צבעי הקשת משתקפים בהם. כשהייתי קטן שמעתי שיש דגים מעופפים... לא יודע. עכשיו זה מספיק...