עת להתערב [לעת ערב להפוך לעורב]
פתאום אני חושב כמה אני טוטאלי ביצירותיי. בפרוייקט הגמר בתיכון חשבתי לתלות את עצמי שמה בתור פרויקט הגמר, שגופתי תהיה המיצג
[מזל שלא עשיתי את זה, ובכל מקרה הוצאתי את עצמי להורג בדרך עקיפה באותו הפרויקט..]
ועכשיו עם פרויקט הצילום גם סוג של ... עשיתי קאט.
הרגתי חלק בי
נפרדתי.
ונולדתי מחדש
הפרויקט הבא עם זאת אני חושב הולך להיות חי מאוד. בא לי משהו פופי טראשי האראג'וקו פימפי משו הפקת אופנה כזה
שיני זהב וגלאם מכל החורים
היצירות ההן היו ארספואטיות במובן של התערבבו עם החיים עצמם. כבר לא היה ברור מה החיים שלי ומה האמנות. הגבולות הטשטשו. בעצם, זה תמיד היה ככה. גם כשהפסיכולוג שלח אותי לאשפוז וזה כאילו נגע-לא נגע בי. זה לא באמת ריגש אותי המשמעות של הסיטואציה, אלא שיש כאן פאקינג חומר טוב ליצירה. אז צילמתי אותו בסתר מדבר על מצבי העגום ושולח אותי לאשפוז תכף ומיד, והצגתי את זה כחלק מהפרויקט.
הרגשתי ככה גם כשעמדתי אז בתור בגהה, והאישה ההיא ציננה עצמה במניפה אדומה וכל האנשים בתור נראו כמו הבעטלרים מהסיפור של רבינו, לכל אחד חסר איזה איבר כזה או אחר, והכל נראה כה מעורר השראה.
באותו רגע זה התבהר לי. אני חיה אמנות. אני אמנות. כשעוברת ליד ביוב עוצמת עיניים ומיד הוא מפל מים. כל קקי של כלב ברחוב מעורר בי עולם ומלואו.
זה קצת מזכיר לי את יונה וולך, שהלכה לאשפוז קצת בראש של ללכת לחופשה לחפש השראה. אבל טוב, לתת טריפ למי שהוא גם ככה טריפ מהלך לא היה רעיון משהו.
וולך מזכירה לי את עצמי של פעם במובנים רבים.
בכל אופן
באמת מתחשק לי שהפרויקט הבא יהיה מנותק מעט מהחיים האישיים שלי. מתחשק לי לנסות להתעסק בהרמוניה הויזואלית.
לא לגמרי לשים את הנפש בצד, כי חוויה אסטתית ויזואלית היא חוויה נפשית רגשית, ואמנות פונה אל הרגש
וגם
אני בנאדם כזה, אני לא יכול באמת לנתק.
אבל יש לנתק ויש לנתק. ויש לחבר עד כדי טשטוש גבולות וזה מסע מרתק ועמוק ומרפא שלוקח בממוצע 5 שנים להתחיל לעכל
אבל
עכשיו אני רוצה ליצור עם גבול
ולהתעסק בבשר קצת
(תרתי משמע)
כלומר להשאר במעטפת, בענייני הגשמיות
באופנה, זוהר, חומר
חוצמיזה שהייתה לי תשוקה להפקות אופנה ודברים נוצצים מגיל צעיר, אז יאללהההה
[ולצד הטוטאליות עומדת חוסר המוטיבציה, ומזל שיודעת מה מעורר בי אותה ובעזרת השם שזה לא יהיה פרויקט פעם במאה שנה אלה יותר ויותר. מתגעגעת לאמנית שאני 3>]
ובאופן כללי מתחברת לאחרונה לנערה שבי וזה כיף ממש 3>
עריכה- רוצה לציין, כי אולי משתמע אחרת מהפוסט- כבר לא מחפש השראה במחוזות השגעון
מחפש השראה ממש כאן 3> ובעצם, אפילו לא מחפש אותה
היא מוצאת אותי
היא אני
תגובות
הוסף רשומת תגובה