מעשר לאהבה [בנזודיאזפין אחרון לעונה]

היום הכנתי תבשיל לוף וריבת כליל החורש

על משקל הדבש והעוקץ

כבר מזמן המכשף הבלגי ההוא המליץ לי לעשות טקס אבל לא ידעתי בדיוק איזה

עד שידעתי

עד שהכל התחבר, והגיעו לידי האלמנטים

ובכיתי

כמה שבכיתי...

 

עשיתי את הטקס. תבשיל הלוף היה מוכן לפני הזמן המשוער והלשון שלי נשרפה דווקא מהריבה.

משמעויות? אין לי כוח או טעם לחפש.

השארתי גם עלה אחד, את הגדול ביותר. מעשר לאהבה.

40 ס"מ אורכו ו35 רוחבו. מעשר נדיב.

בשביל מה? בשביל לזכור את מייפלתורפ הילדותי. רודף התהילה. האימפולסיבי. זה שאהבה התערבבה אצלו עם אלוהים יודע מה ובסוף גם התפגר מזה.

ואולי בשביל לזכור שגם טקסים וכישופים הם אינם אבסולוטיים. הרשות נתונה.

אבל אני סיימתי. עכשיו זה אתה.

סיימתי עם הטקס, כן? עם כל השאר רק התחלתי.

גם אתה.

הופה הופה פעמיים המילה "אתה". האם בשתי הפעמים הכוונה היא לאותו "אתה"?

ואם לא אז

בדיוק מזה חששתי

ובדיוק לשם כך התכנסנו

תכף נחזור לאדמה.

 

הבנתי אבא בבקשה תפסיק עכשיו.

אני לא מאמין לך. אני לא חושב שהבנת עד הסוף. חכי. יש לך עוד לאן למות. ואז תקומי

איך תקומי כמו פיניקס לא יודע אם תהיה לך קרחת או שיער עד הריצפה אולי כאן נכנסת הרשות הנתונה

אבא אבא בבקשה תרחם

עצים עשבים בבקשה תנו לי יד

תבכו איתי יחד

מה אתם מספרים לי בריקודכם? מעסים את ליבי הכאוב

אומרים אנחנו כאן

ויותר מזה לא אדע

רק אבקש

אמלמל כמו מנטרה. כמו שהייתי קטן והייתי ממלמל "שמע ישראל" כשהייתי נתקע במעלית

עכשיו אני תקוע במעלית של החיים ואני שוכב על האדמה כנוע

שורד אחרון

וממלמל הריני משליך אליך אבי מלכי ואלוהי את כל תנועותי מחשבותי דיבורי ומעשי שלי שלו שלהם של כל הקרובים אלי שהכל יהיה כרצונך באמת הריני משליך אליך אבי מלכי ואלוהי את כל תנועותי מחשבותי דיבורי ומעשי שלי שלו שלהם של כל הקרובים אלי שהכל יהיה כרצונך באמת הריני משליך אליך אבי מלכי ואלוהי את כל תנועותי מחשבותי דיבורי ומעשי שלי שלו שלהם של כל הקרובים אלי שהכל יהיה כרצונך באמת הריני משליך אליך אבי מלכי ואלוהי את כל תנועותי מחשבותי דיבורי ומעשי שלי שלו שלהם של כל הקרובים אלי שהכל יהיה כרצונך באמת

 

אחר כך מכריז מלחמה על הפולש שביער. משאיר לו מכתב ובו נעוץ סכין. מרגיש שאני האינדיאני והלבנים באו לגרש אותי. לחרבן עלי. יודע שלא כך הדבר, אבל במילא הייתי מעורער. אני לא באמת מכריז מלחמה. רק מודיע מי הבוס. אף אחד לא מחרבן לי באמצע הסלון.

 

בנזודיאזפין אחרון לעונה. אביב הגיע פסח בא שמחה רבה שים חרא בה. לא לא חמודי לא עוד. משמעויות כפולות. תת מודע מדבר. אי שפיות שפויה. כואבת. אבאלה פה בשבילך. עליתי על גל תודעך. אתה צוחק עלי אבא?

זוכרת שהחבר המשוגע שלך סיפר לך שהוא היה מבסוט על הקולות כי היה להם חוש הומור? אז מה יש.

זה לא הומור אבא זה ציניות זה שחור.

אל תהיי גזענית.

אני לא. בגלל זה היום התפללתי לעצים. פוליאמוריה של אלים. פאגאנואמוריה. סבבה? אז לא רוצה די זה לא מצחיק אותי למרות שגל התודעה שלו, איך נאמר, מסקרן. תנועתו... מוכרת לי מאיפשהו. זיכרון רחוק. מתוק.

 

הכישוף עבד.

 

ואיזה כיף זה, ביתי, שאני אומר "החבר המשוגע שלך" ואני לא צריך להסביר איזה מהם למרות שיש לך מלא

כי ככה זה לדבר עם אבא

כן. זה נחמד. אבל אתה לא בא לי בטוב כל כך עכשיו

אני יודע

את יודעת

אני יודעת

תכף זה נגמר

בנזודיאזפין אחרון לעונה

ערוך במסך עריכה

מקלחת ארוכה

לשטוף הכל

ודי