רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2017

צר לי לבשר לך, ישראבלוג

אבל נדמה לי שהתאהבתי בעצמי   סתם סתם, אני צוחק, כי לרוב כאן זה המקום שלי לבטא כאב, כי, ובכן, בחוץ זה לא ממש מתקבל על שום דעת או לב בכל אופן, לאחרונה כשיש לי ימים עם עצמי אז כזה וואוווווווווווווווווווו איזה טריפ מדהים, תובנות ומנדלות וישויות חסרות גוף שבאות לבקר וחפצים הופכים לחיות וכל מה שטריפ טוב מכיל, רק בלי הקטע של לדחוף חומר אלים לגוף שעוד משלמים עליו כסף [לפעמים, אני לרוב לא, כי אני גורו] קיצר לא יודע אני מרגיש שאני עושה אהבה עם החיים שלי   רוקד עם פומפיה על הראש כמו דפוק חחחחח ואז כזה שיט הוילון פתוח אז סוגר וממשיך ואז מחליף את הפומפיה בתוף מצחיק את עצמי חחחח   היום ביער ככ שמחתי כשראיתי צב שצרחתי והוא נבהל מהצרחה, אחר כך נשארתי קצת להתבונן איך הוא צועד והייתה לו הליכה הכי חמודה שיש שמחתי גם כשמצאתי טרשנית למרות שלא מת על איך שהיא בפה וגם שזיהיתי שלושה סוגי אורנים! אה וגם ראיתי שני פרפרים מהממים 3>   בכלל מזמן לא הרגשתי כזו תשוקה למשהו שעשיתי, ואני גם מרגישה שטובה בזה [לזכור את השמות הרבים, לזהות את הפרטים הקטנים].. זה תחום שאין לו סוף ולפעמים זה מתסכל כשאני...

מכתב לחתול

תמונה
  חמוד שלי אמיץ שלי אני אוהב אותך כל כך אני לא אפגע בך תסמוך עלי בבקשה שים ראש תמיד אתה על המשמר תמיד בשליטה איך אתה לא מתעייף?   הנה אתה מניח את הראש, שוכב, מתמסר לרגע חושף את הבטן הרכה והמתוקה ושוב מתכווץ אחרי כמה רגעים   אתה יכול להפתח לזמן מוגבל בלבד כל פעם קצת אבל אתה משתפר אתה סומך אתה מרגיש שאני אוהב אותך ואני מרגיש שאתה אוהב אותי אהוב שלי אני כל כך גאה בך ומודה לך שאתה מאפשר אנחנו מאפשרים את זה ביחד אני יודע אנחנו מחלימים ביחד מרשים שוב לאהבה להתקרב אלינו כל פעם קצת כל כך צמאים וכל כך מפחדים ואתה קטן ורגיש כל כך וטוב ויפה כל כך נסיך אצילי לא דורך על האדמה מרחף שלא תתלכלך שלא תפגע שוב פעם אחת של סכין עמוק בבטן הספיקה לך ומאז היא שמורה הבטן המתוקה שלך רך לרגעי חסד רק לצדיקי אמת רק למכורים נקיים למחלימים בחברותא ואין לך מושג איך זה גורם לי להרגיש כשאתה נותן לי להתקרב אליך   זה נותן לי להרגיש תקווה      

שברי תודעה

[פוסט לא מומלץ לקריאה. כתבתי אותו במשך יומיים אז לא להתייחס למילים כמו "אתמול" ו"היום" כי הכל מעורבב. כתבתי בעיקר כי היה לי הרבה בילבול ורציתי להוציא. לא לנסות למצוא הקשר בין הפסקאות או פואנטה ובאופן כללי לא הכי קריא אז... לא מומלץ. יופי אמרתי את זה עכשיו האחריות עליכם]    למה אני הולכת ללמוד עכשיו צילום? כי ביטוח לאומי מממן את זה? כלומר, אם הוא לא היה אז לא הייתי עושה את זה. מצד שני. הוא יכול גם לממן לי תוכניות יקרות יותר או ארוכות יותר ואולי בהמשך החיים ארצה אז מה, לשמור את האופציה? אני בכלל רוצה ללמוד צילום? אני רוצה להשתפר בזה מניחה שאם הייתה לי תשוקה חזקה לעניין כבר הייתי לומדת לבד מצד שני, אין לי תשוקה חזקה לשום דבר בערך אז אולי זו לא אינדיקציה   אני כן רוצה להשתפר בצילום ואולי זה דווקא יהיה טוב ואפילו יתרום לי לפרנסה שזה תכלס היה אחד הרעיונות למצוא משהו שיוכל להחליף לי את הגן בעניין הפרנסה שאוכל להיות עצמאית ולעשות פה ושם כמה גרושים אולי אפילו... לעשות איזה פרוייקט מיוחד... שיתפרסם......   וכל הזמן הזה שאני מהרהרת אני מרגישה את הלחץ הזה של מה להיות כשאהיה גדו...