חלום דפוק + תהליך עיבוד

 השתלשלות החלומות-

 

בהתחלה הייתי בהודו עם אחותי הגדולה, ועל אחד הגגות ראיתי הודי מקפל עניבות לאנשים שעומדים בתור. כל פעם הגיע התור של מישהו וההודי ההוא סידר להם את העניבות בצורה ממש יפה אז הסבתי את תשומת ליבה של אחותי לזה.

אחר כך היה לי חלום קצר ומוזר על כוס לבנה שכתוב עליה בורוד בכתב מראה "המדינה האסלמית" באנגלית עם לב. הכוס הייתה בחנות צילום והם בעצם שמו את זה לדוגמא שאם אנשים רוצים לפתח שם תכנים שקשורים לאסלאם הם צריכים להביא את זה בתמונת היפוך כי רק ככה זה יצא טוב בפיתוח.

אחר כך הייתי בחניה של הבית הישן שלנו. אחותי הגיעה עם הבת הגדולה שלה וכעסה עליה כי היא לא התנהגה יפה לבת דודה הקטנה. סתם התגרתה על כלום [אני זוכרת את כל הפרטים הקטנים אבל לא אפרט כעת כי זה פחות רלוונטי]. בכל אופן אחותי כעסה ואמרה לה "את לא חייבת תמיד להגיד כל דבר שיש לך להגיד" ואז הן הלכו משם ואני נותרתי בחניה, ואז התחיל הסרט ההזוי שלי-

 

 

 

עמדתי שם בחניה לבדי ופתאום חטפתי פלאשבק. התחילו לבוא אלי תמונות. ביצעתי פשע נורא לפני כמה שנים והדחקתי  אותו כל כך חזק ופתאום הוא צף. אני לא זוכרת כמעט כלום אבל נבהלת שעברו כבר כמה שנים ומה יקרה אם פתאום יחדשו את החקירה ויתפסו אותי? הלך על החיים שלי. אני אהיה בכלא עד שאמות. ואפילו אם ינסו לחקור לא יהיה לי מה לענות כי אני לא זוכרת מה קרה, רק פיסות. תמונות, והנה מה שהצלחתי לזכור מהחלקים שבאו אל זכרוני-

 

רציתי לרצוח איזו אישה, אבל לפני כן לקחת לה את הרחם או הביציות או משהו כזה. עשיתי את זה בצורה מתוחכמת מאוד ככל הנראה, לא יודעת איך אבל הצלחתי להוציא את הרחם שלה מהגוף שלה. פשוט לגנוב אותו בלי שהיא תרגיש או תהיה מודעת לכך. עלתה לי תמונה שאני עם מזרק, אולי הרדמתי אותה או סיממתי אותה ואז ביצעתי בה ניתוח ולקחתי לה איברים פנימיים. משהו כזה. בכל אופן באיזשהו שלב התחרטתי אחרי שכבר האיברים היו אצלי. חתכתי את הרחם לריבועים קטנים כמו שקורעים איזה מכתב ישן שלא צריכים, ואז, שמה, באותה חניה, לפני כמה שנים, היא עברה, הבחורה הזאת, והגשתי לה בשתי ידיי את הרחם המבותר שלה, ואמרתי לה: "קחי, זה שלך". היא לא הכירה אותי אפילו, אולי קצת, בשם, בפנים, אבל לא לעומק. נתתי לה את זה והלכתי והיא נשארה שמה מזועזעת עם הרחם המבותר בידיים שלה.

 

אמרתי לעצמי שבאקט הזה שהחזרתי לה את הרחם בעצם הפללתי את עצמי ואם הם יחדשו חקירה הם יעלו עלי. זה הרגיש הכי אמיתי בעולם בגלל העניין של הפלאשבק ושלאט לאט שבו אלי הזכרונות. הייתי בטוחה שהחלום אמיתי לגמרי וגם אחרי שהתעוררתי לקח לי זמן להבין שזה לא קרה, ואז התחלתי לחשוש שאולי זה כן קרה, אבל אז הבנתי שאין מצב, אבל אז התחלתי לחשוש שאפתח איזה פסיכוזה ואחשוב שזה כן קרה ואז ישימו אותי בכלא כי מחשבה יוצרת מציאות או משהו.

בקיצור, כל זה היה ב6 בבוקר. לא יכולתי להרגע מזה.. קמתי, עשיתי סיבוב בבית, לקחתי קצת מסם הפייסבוק כדי להשכיח את המועקה וחזרתי לישון.

 

 

תהליך העיבוד שעברתי עם החלום-

 

לכאורה החלום הזה הוא סתם חלום פסיכוטי שלקוח מאיזה סרט אימה, אבל בעצם אין כזה דבר סתם כשמדובר בחלומות. הנחת היסוד שלי היא שחלומות הם הרבה פעמים משלים ובאים להאיר לנו על דברים שקורים בתוכינו ולא שמנו לב בעזרת דימויים אחרים. הדימויים שנבחרים הם אלו שמחלחלים אלינו כל הזמן בשעות העירות- צבעים, קולות, תמונות... אגב אלו שבאים דרך מסכים נצרבים הרבה יותר חזק בתת מודע להערכתי מאשר דימוי מספר למשל.. אבל אולי אני טועה.

בכל אופן אנסה לקצר כי למרות ואולי בגלל שחוויתי הצפה מטורפת אין לי כבר כוח להתעסק עם זה.

 

בחלום גנבתי רחם/ביציות. זה בעצם אומר לגנוב את הפרי של מישהי אחרת, משמע, לרצות להביא לעולם איזשהו פרי, אבל לא לסמוך על עצמי ששלי יהיה מספיק טוב. למה פירשתי את זה דווקא ככה? כי ככה, כי אני מכירה את עצמי ויודעת מה המשמעות של זה עבורי. לא פעם ולא פעמיים פגשתי בחורה ואמרתי לעצמי וואלה אם אי פעם אביא ילד לעולם אני רוצה שהביצית תבוא ממנה, וכמובן לא בקטע של לגנוב לה אותה אלא פשוט כי זו הייתה בחורה שמאוד הרשימה אותי. ואני, ככל הנראה, פחות מרשימה אותי, בלשון המעטה. לא רק בהקשר לילדים הייתה לי מחשבה כזו. אני מסתכלת הרבה על אחרים/אחרות ומשווה את עצמי ובטעות חושבת שחלומות של אחרים שייכים לי או מנכסת אותם לעצמי כשהם בעצם ממש לא אני.

עכשיו, להביא לעולם פרי של מישהו אחר זה בעצם להגשים חלום של מישהו אחר [לא בהקשר של ילדים בכלל, כל פרי. הצלחה תוצאה או משהו בידיים מהחיים אלו.. תקראו לזה איך שתקראו... אפילו לכתוב ספר נגיד זה פרי.]

 

אם אני אגשים חלומות שהם לא שלי, אחיה חיים שהם לא שלי, בעצם כל החיים שלי יהיו כלא. לא אהיה חופשייה.

לא פעם ולא פעמיים הרגשתי שאני חיה חלומות של אחרים, חיים של אחרים ולא באמת מה שאני רוצה. זה היה טירוף אמיתי. והדחקתי אותו בדיוק כמו בחלום. לא באמת יכולה להגיד מה קרה שם, הכל מעורפל. אמנם לא בקיצוניות כמו שהחלום הביא את זה אבל ככה זה נחווה כנראה אצלי. הפחד שלי שזה יקרה שוב גדול, עכשיו כשאני חוזרת ללמוד ועושה עוד צעד בחזרה ל"חיים של אדם מתפקד" אחרי שלקחתי שנה של החלמה, בלי לעבוד וכו'...[כבר עברה שנה מאז ולאט לאט חזרתי לעבודה במשרה קטנה ממש.. אבל עכשיו.. צעד נוסף...]

מאוד מפחדת להקלע שוב לעשייה שאינה מדוייקת לי, שהינה ללא ספק פשע גדול מאוד, ויש לה גם נזקים. זה זורע הרס לא רק בי אלא גם במי שבקשר איתי.

 

חוץ מכל אלו החלום גם מתקשר לי לפחד שיש לי משיגעון. בעבר הייתה לי תקופה שכל פעם כשהייתי בחנות בגדים הייתה תוקפת אותי חרדה שמא גנבתי משהו ואני לא מודעת לכך. בדיוק כמו בחלום בעצם- גנבתי משהו ואני לא מודעת לכך. כל פעם פחדתי שאצא מהחנות ואז אצפצף בכניסה ולא יהיה לי מה להגיד אפילו כי אני לא יודעת בכלל שעשיתי את זה. זה רק צורה אחת לפחד משגעון.. מפחד מאוד גם לראות דמויות ולשמוע קולות [מה שכבר קרה לי בעבר אבל זה הזיות שהופיעו וחלפו די מהר. מאוד מפחדת שיהיו נגיד דמויות שירדפו אותי או קולות שממש ידברו איתי...] בעבר קרה לי ששמעתי קולות אבל לא דיברו איתי לרוב. בעיקר מוזיקה שלא באמת קיימת או פרסומות מטרידות או קולות של דיבורים שלא באמת ברורים. או דמויות שמופיעות לשניה או שתיים ונעלמות... או סתם דברים קצת זזים או נושמים אבל לא ממש הזיות שמשתקות את החיים, דברים שאפשר לחליק ולהתעלם... בכל אופן אז לא על כאלו אני מדברת....

 

עוד סיבה שצף לי עכשיו הפחד משגעון הוא שאני רואה מול הפנים אנשים אהובים שמאבדים אחיזה במציאות ונכנסים לבורות נפשיים מאוד קשים... וקשה לי לראות את זה ואני מאוד עצובה כי זה אנשים ככ חכמים וטובים ועוצמתיים.. וזה באיזשהו מקום כנראה גם מעורר לי את הפחד משגעון, שהוא פשוט נמצא סביבי.

 

מזכיר לי גם אגב חלום שחלמתי בגיל 21 כשהפסקתי טיפול תרופתי, שמה השלכתי ילדה קטנה כמזון לאריות. שקודם כל זה.. טוב, לא צריך ממש להסביר, להשליך ילדה קטנה לאריות, מן נטישה בוטה ואלימה של אני הקטנה, וגם, וזה בעצם הדבר היותר בולט שהרגשתי בחלום ההוא- האיבוד שליטה. מן אכזריות שפעלה דרכי ולא יכולתי להתנגד לה ולא היה לי סיי בעניין. היו לי עוד חלומות כאלו, שאיזה שד משתלט עלי ורוצה לפגוע באהובים שלי ואני לא שולטת בגופי והשד פועל דרכו.....

 

לא רק בחלומות זה היה בא אלא גם במחשבות בעירות.. דמיונות מפחידים ואכזריים שלא הצלחתי לשלוט בהם עם תכנים מזעזעים.. רצח או פגיעה בבעלי חיים שלי שהיו הכל בשבילי, פדופיליה וכל מני דברים שאני לא מאמינה בכלל שהמוח שלי העלה, אבל שוב, זה בעצם הדברים האחרונים שהייתי בתכלס עושה. אבל עדיין זה מפחיד שדווקא אותם המוח שם לי מול הפרצוף ומנפנף בהם.

אז.. חוץ מפחד משגעון יש כאן גם פחד מאיבוד שליטה...

בסוף החלום גם הייתה לי הגזרות שלמה סביב זה- זה קרה או לא קרה? מה אם זה לא קרה אבל אאמין שזה כן קרה? לגמרי פרנויה דפוקה..

 

אני חושבת שבאופן כללי החלום הזה בא להזכיר לי למה חשוב לשים לב.. וגם להראות לי שאני כן מסוגלת להתמודד עם שדים..

 

עברתי בעבר תהומות קשות ועכשיו כשאני בתקופה יחסית טובה אני נורא מפחדת שהשחור של פעם ישוב.....וגם בוכה לאחרונה די הרבה וכואבת כי פתאום מתבהר לי בכמה חושך וכאב חייתי כל כך הרבה שנים... גם העובדה שהשמנתי ושנשקלתי בימים האחרונים כל יום נראה לי הוסיפה שמן למדורה.. כי כאילו זה דפוסים של פעם שצפים...

 

אתמול עברתי התקף חרדה כואב וקשה כמו שלא היה לי הרבה זמן [תוך כדי הנסיון לעבד את החלום.. וגם התחלתי לחשוש להעלות אותו לאינטרנט מחשש שזה אכן קרה וזה עוד דבר שיפליל אותי].. פעם הם היו באים כל יום, ההתקפים האלו המשתקים. אלו שאני נדבקת עם הגב לקיר ולא מסוגלת לקום במשך שעות. עברתי אותו בלי קלונקס. זה אולי ההתקף הקשה הראשון מזה שנים שאני עוברת בלי קלונקס. והצלחתי, ואפילו נרדמתי אחרי כ5 שעות של פחדים מטורפים ושדים של כל הזמנים שתקפו מכל הכיוונים..

 

אז הנה, רכשתי כלי או שניים. החלום הזה בא להזכיר לי- ממה אני מפחדת, איזה דרך עשיתי, כמה התקדמתי, למה חשוב שאשים לב... ושלא אנטוש אותי. שלא אלך בדרכם של אחרים כי זה לא יפגע רק בי.

 

ואם כן אלך בדרכי אז ההפך

אפיץ את אורי ובכך אאיר חושכים אחרים ואתן לגיטימציה לכל אלו שכמוני, מפחדים להיות הם..

פשוט להיות...

 

אגב, אחד הדברים שתסכלו אותי בהקשר לחלום הזה היה שהבנתי אחרי כל תהליך העיבוד למה הגיעו אלי דווקא הדימויים האלימים האלו, וזה קשור בטלויזיה ופייסבוק וכל המידע שמגיע אלי ואני פחות יכולה לברור, והתבאסתי כי גם ככה אני יחסית בדיאטה חושית ולא צורכת חדשות וטלויזיה כמעט בכלל ב7 שנים האחרונות ככה..... אבל עדיין, זה בכל מקום, ואי אפשר להתבודד ואני גם לא רוצה. לפעמים להיות ככ רגיש זה מבודד... וכמה אפשר לשמור על עצמי? כאילו שבשביל לישון בשקט בלילה אני צריכה לחיות במהלך הימים באיזה חדר לבן נטול גירויים

 

אוף, הכל משפיע עלי ככ חזק... לא יודעת מה יהיה עם זה. כנראה גם שם מתבקשת יותר הקשבה מצידי ולרדת לפרטים הקטנים ולתמוך אותי קצת יותר טוב בעניין הזה...

 

תודה תודעה ותודה לשדים שהביאוני עד הלום...