כפית דבש כמיקרוקוסמוס
יש אנשים שאומרים "אם אין לך משהו טוב להגיד אז אל תגיד כלום" ולפעמים זה טוב ככה אבל לפעמים זה מפספס ואז אני נתקעת עם כאב גרון לשנה או שנתיים וזה נורא עדין, האיזון בין כן להגיד ללא להגיד ומתי ומה בדיוק, ואיך וכשרק לומדים לתקשר, בהתחלה זה עלול לצאת נורא גס ויש כאלו שמעולם לא למדו לתקשר, ואולי דווקא אני מגיבה בסדר אבל את התגובה שלהם לתגובה שלי לעולם לא אוכל לצפות ואני לא רוצה להסיק מסקנות על עצמי רק כי מישהו אמר לי איזה משהו מכאיב ואני לא רוצה למנוע מעצמי להגיד כשמישהו הכאיב ואני רוצה ללמוד את האיזונים העדינים האלו ואיך לעשות את זה כמה שפחות כואב לפעמים לא בא לי בכלל להשתדל כל כך על זה לפעמים בא לי פשוט לצלול בחזרה לתוך עצמי כי זה כל כך קשה כי לא משנה כמה אני בציפורניים ובשיניים ובתוך האש אם מי שמסביבי לא מנסה גם זה תמיד ימשיך להיות קצרים בתקשורת ואני לא אומרת שאני בסדר וכולם דפוקים כלומר, אני כן, לפעמים, אבל לא הפעם [בחרתי למחוק את המשך הפוסט] עדכונים יבשים, בנקודות, בעיקר נקודות של אור, אבל כלמני- אני בתהליך של אבחון אוטיזם. מעלה מחשבות. מה...
