שלוש שש שש אפס חמש

אבל היא מילת תנאי, ככה אני זוכרת משיעורי לשון אני מקלידה בהקלדה עיוורת וזה תמיד מעניין מה האצבעות רגילות להקליד, או שזה מסרים מן התת מודע, אבל עכשיו כשניסיתי לכתוב "לשון" יצא לי "לישון" ותיקנתי לא יודעת למה ציינתי את זה, אולי זה קשור למצב ה"לופ" שהמוח שלי שרוי בו לאחרונה לא שזה לופי, אבל זה מתנקנק כמו שאנשים שנוטים להתלפלפ מתנקנקים אהבה ללא תנאי זה רק ביטוי? סיסמא? משהו לכתוב על סטיקר או מה אני אוהב אותך אבל   בסדר אני מבינה את הכוונה   הכיווץ בגבות מעמיק ככל שהשעות עוברות אותה שורה משיר אחד חוזרת על עצמה שוב ושוב ברקע בין אלפי הערוצים הפתוחים קול של ספק נסיכה ספק עכברה, צוחקת אישה נשית היו אומרים אלו מהדור הקודם שלא נסחפו בשיח המגדרי שכל כך באופנה כרגע אישה עם קול ציפציף, נו שלא תבינו אותי לא נכון אני בעצמי מתהדר בזקן ולא לובש חזיות לפעמים כשלוחץ לי לחיות   ריקוד חלקיק אלוהי או חלקיק שטני הם אותו דבר בעצם ויש המון מהם ואולי עדיף שיתחלפו במהירות שאני לא עומדת בה מאשר שימחזרו את עצמם כל שלוש שניות   אי הבחנה בין עיקר לטפל עלולה להסתיים בתחתונים מלאים חרא   ...

זאת פעם ראשונה שמתחלף חודש ואני לא רצה לעדכן בגלל שהמוח שלי והלב וכל הדברים האלו  ממש עמוסים אז רק כדי לא לשכוח ולהרגיש שעדיין יש סדר, ריתמוס, ושלא לגמרי נבלעתי למערבולת הזמן המאיץ והשיגרה   היה לי יומולדת, גדלתי בשנה, התרגשתי מאוד וזה היה נחמד   התגשם לי חלום ואני מאיירת איזה פרוייקט בתשלום כרגע, פעם ראשונה בחיי שמשלמים לי על הציורים שלי זה חלום של שנים ופתאום כשהוא מתגשם אני לא ישנה בלילות ובוכה המון וחוסר האמונה בעצמי מציף אותי וכל הקשיים... לפעמים החלום הזה הוא קצת סיוט זה כואב אבל מלמד ומעניין בסדר, אז אולי אני לא מאיירת ספרים לעת עתה אבל אני אוהבת ליצור ויש לי ידיים טובות ועוד דברים טובים שעוזרים לי ליצור ובכלל בשבילי זו דרך חיים, היצירה כי יצירה זה חיים וחיים הם מוות ומוות הוא חיים אז זה בסדר שכואב כל עוד אני אוהב   מה עוד? תקופה מאוד עמוסה שבקרוב תרגע קצת. עוד פחות מחודש חופשת פסח, ואז בתחילת מאי אטוס עם הוריי להתפנק בארצות נכר אחר כך יבוא הקיץ והזמן יאיץ אפילו יותר מעכשיו עד כדי שיתהפך ויחזור להיות זמן רגיל כי הכל זה מעגל בסופו של דבר   מחשבות על תספורת...