חודש חדש! זה כל מה שביקשתי, ועכשיו אבקש שגם הוא יגמר

או לפחות יגיע ל17 בחודש

ואחר כך ל17 בחודש שאחריו

ואחר כך יגיע חודש אפריל ואני אוכל לנשום

 

גם עכשיו אני יכולה לנשום, בערך

משתדלת

 

אני ערה בלילות כי אין לי אותי בימים

יש לי אותי אבל יש גם הרבה אחרים

ואין לי מקום להכל בו זמנית על אף ליבי העצום

 

אני שמחה בימים אלו רוב הזמן

מרגישה שיחסית לעצמי של אי פעם אני בימים הכי מאוזנים שאי פעם ידעתי

עדיין יש לאן לדייק, תמיד

אבל זה משתפר לאט לאט

וזה לגמרי מנחם את אני האובדנית מפעם שעדיין שוכנת איפשהו בתוכי, כמו כל האני האחרות מפעם

 

זה המסע של ההחלמה שלי בשנתיים האחרונות

מאז שהתפטרתי מהעבודה ולקחתי תקופה של ריסטרט

שהביאה אותי בשלב כלשהו אל המקום שבו הרווחתי את חיי בחזרה כדי לסגור מעגל

 

כמה מפחיד לסגור מעגל

לסגור מעגל בקיצור זה לסגול

ובאמת סגול זה צבע שמכיל בתוכו כל כך המון

אז לא יודעת, נסגול 

 

פתאום מוצא חן בעיני הסמל של האולימפיאדה שאני לא יודעת מי המציא אותו ככה ולמה

אבל ככה זה מרגיש לי עכשיו, מעגלים צבעוניים שזורים אחד בשני

 

הכל מרגש אותי

כשההקשרים ברורים

כשהאהבה ישנה

 

הדברים מתחדדים ומתבהרים וזה נעים שאני יכולה עכשיו, בשעה שתיים וחצי בלילה, לראות את זה

עוד קצת

ובינתיים לא לשכוח לנשום באופן יזום [לפחות באותה תדירות שמתחשק לי סיגריה]

להיות רכה איתי

לפזז ולטייל ביער

 

זהו לבינתיים, פברואר שמח

 

 

 

והנה שיר פיזוזי הבוקר שלי לימים אלו, מומלץ בחום ובשיקשוק 

 

---

 

חודש ינואר היה בסימן אנשים שצריכים עזרה ממני, צריכים פיסה מהזמן שלי או מהלב שלי או מהאוזן

זה פשוט מטורף, הכמות פניות שקיבלתי מאנשים בחודש הזה.. בבקשות לפיסה ממני

עכשיו חודש חדש כבר וזה עדיין ממשיך

 

זה מעורר בי כלמני דברים, למשל- עולה הצורך לדעת בדיוק איפה הגבול שלי, מה אני רוצה ונעים לי לתת ומה לה, שזה סוג של שאלת חיים אצלי שפשוט באה יותר חזק לידי ביטוי בסיטואציות כאלו... ועוד דבר שזה מעלה בי זה את כמה שזה מחזק אותי לתת, ואיך אני מוצאת בעצמי כוחות על כשמישהו שאני אוהבת זקוק לעזרה...

זהו, סתם נקודות למחשבה, צריכה לרוץ עכשיו

שונאת לרוץ, ולשנוא