וידויים שקשורים במראה חיצוני
למרות שבשנים האחרונות אני לובשת בעיקר פיג'מה, כשאני יוצאת לרחוב אני אוהבת להתאים את הבקבוק שלי לבגדים, ובכלל, יש לי חיבה לבקבוקים מיוחדים, ואם הבקבוק שלי לא מיוחד יכול להיות שאני אלביש אותו בבגד שיתאים לי לבגדים. לאחרונה איבדתי גם את הבקבוק הצהוב שלי וגם את הירוק, שזה ממש לא אופייני לי [לאבד דברים] וזה מתסכל. חוצמיזה אני לובשת הרבה ירוק אז מה אני אמורה לעשות בלי בקבוק ירוק? ביום שלישי נסענו לטבעון ולבשתי שחור-ירוק ולקחתי את הבקבוק הורוד כי הוא היחיד שהיה בנמצא והרגשתי ממש לא סבבה עם זה שהוא לא מתאים לבגדים. מצד שני הוא ססגוני בפני עצמו אז הייתה שם נחמה.
לפעמים אני מסתכלת על תמונות של בחורות יפות וחושבת לעצמי מה לא בסדר בפרצוף שלי, שאני לא נראית ככה... ועולות בי מחשבות אלימות כמו לגזור חתיכה מהאף כדי להקטין אותו ומחשבות פרועות כמו לעשות שוב פעם גשר או לשייף את השיניים שלי כי הן נראות לי ארוכות מדי או לחמצן את הגבות שלי או לא יודעת מה. פעם, אגב, הייתי בטוחה שאעשה כמה ניתוחים פלסטיים, ביניהם גם אחד בפופיק, כי הוא בצורה של שבלול.
לפעמים אני מסתכלת על תמונות של בחורות מכוערות ואני חושבת לעצמי- בושה וחרפה, איך הן מעזות להצטלם ככה, עם הפרצוף הזה, ועוד לפרסם את התמונה שלהן ברבים? ובמקביל אני גם חושבת- הלוואי שהיה לי אומץ להצטלם בפרופיל ולהעלות תמונה שחושפת את הגודל של האף שלי במלוא הדרו. הלוואי שהייתי כמו האלו, המגעילות האלו, החוטאות האלו, החופשיות האלו, האוהבות-את-עצמן האלו...
בכל פעם שאני רואה תמונה של בחורה מאוד רזה אני מרגישה רע עם עצמי על הארוחה האחרונה שהכנסתי לפה ואומרת לעצמי שלא עוד, אבל לרוב גם זה מתערבב עם קולות של חמלה ורוך כלפי עצמי ולמחרת אני מאכילה את עצמי כרגיל. לא מזמן הצפתי את עצמי בטריגרים כמו בעבר. זה הפחיד אותי מאוד, המחשבה שזה עלול לשוב... ההרעבות, ההקאות... אני לא יודעת מה זה אומר להחלים מאנורקסיה. רק יודעת שלמרות שאני אוכלת די רגיל כבר כמה שנים, הדבר הזה הוא כמו צלקת שמדי פעם מבעבעת, כמו חוזרת לחיים, מזכירה שהיא שם...
הרבה פעמים כשכתבתי כאן ניסיתי ליצור איזו דמות או איזו אווירה. עכשיו לא בא לי. בא לי לכתוב גם את המחשבות הסודיות האלו שאני בעצמי מתביישת לחשוב אותן לפעמים. גם זה חלק ממני, מה לעשות.. כמו שיש אף יש גם את זה. מי שאוהב שיאהב ומי שלא אוהב לא חייב. מקווה שאני, בסופו של דבר.. אוהב.
וזה איש מוזר ומעניין ששמעתי הרצאה שלו לפני כמה ימים בכנס אנתרופוסופי אז חיפשתי אותו ביו טיוב.
הוא חיזר וזה ארוך אז אני בספק אם מישהו יטרח לצפות בזה אבל אני עדיין מניחה את זה כאן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה